כל מי שמכיר אותי, יודע כמה איכות המרכיבים חשובה לי.
יש לי חלום… ובחלום שלי יש עולם עם קוסמטיקה שאין בה מרכיבים מזיקים באמת, רשימות מרכיבים קצרות בלי תוספות מיותרות, מרכיבים יעילים בכל מוצר, שקיפות מלאה בקשר לכל מרכיב, וכמובן – בלי ניסויים בבע"ח.
לכאורה, הטרנד החדש של "קוסמטיקה נקיה" ששוטף את עולם הקוסמטיקה אמור להיות ב-ד-י-ו-ק בשבילי. הגשמת החלום שלי.
לאחרונה, קשה היה להתחמק מהטרנד הזה. המון מותגים משנים את המסר, האריזה והתוכן, וכותבים שהם FREE מכל מיני מרכיבים. ושהם "נקיים".
מילים כמו "אורגני", "טבעי" ו"נקי" הן מילים מושכות ויפות. הרי כולנו רוצות לחיות חיים בריאים ולעשות דברים נקיים ובריאים לגופנו.
כל זה נשמע נפלא, נכון? למרות זאת, כשמדובר בקוסמטיקה, הדברים קצת שונים. יש כמה דברים שצריך לבדוק. מסביב שומעים חצאי אמיתות והרבה מאד הפחדות. גם אני התבלבלתי, אז רציתי לעשות לעצמי ולכן קצת סדר בכל מיני שאלות שצצו בנושא.
כל חברה מוציאה "רשימה שחורה", מוכרזות רשימות מרכיבים שהם "אויבים" ויש רשת הפחדות מסביבם.
האם הם באמת רעילים? מה זה אומר "רעל"? האם יתכן שיש רעלים במוצרים שלנו? מי מאפשר דבר כזה?
אם יש "קוסמטיקה נקיה", מה זה אומר על הקוסמטיקה האחרת? שהיא לא נקיה? שהיא מלוכלכת? רעילה?
מה זה בכלל אומר "מוצר ללא כימיקלים"? הרי "כימיקל" משמעותו היא פשוט "חומר". גם מים ואויר הם כימיקל, וגם הגוף שלנו. אז למה נשמע בכל מקום כאילו כימיקלים הם יצורים אכזריים שמטרתם היחידה היא להרעיל ולהרוג אותנו? "כימיקלים יזיקו לך, ירעילו אותך ויסרטנו אותך". אז איך הביטוי "כימיקל" הפך להיות מילה מפחידה?
על כל זה בפוסט.
מה הביא לטרנד ה"קוסמטיקה הנקיה"?
תנועת הקוסמטיקה הנקייה קמה בארה"ב בגלל התסכול מהפיקוח הרגולטורי הלקוי על מוצרי קוסמטיקה שם. לפי החוק האמריקאי, מרכיבים בקוסמטיקה (למעט תוספי צבע) פטורים מנהלי התקנות של ה- FDA. פרט לרשימה של 30 מרכיבים אסורים, הכל מותר.
במילים אחרות: אפשר בארה"ב ליצר מוצר, להצהיר שהוא לא גורם נזק, ובכך קיבלת רישיון לשווק אותו. (וכמובן תועמד לדין אם הוא יזיק). כלומר: ה FDA לא מפקח, היצרנים וארגונים מטעמם מפקחים על עצמם! כל זה יצר תסכול וגם חוסר אמון.
לשם השוואה, במדינות אחרות (כמו האיחוד האירופי, יפן, ישראל) רשימת המרכיבים האסורים ארוכה מאד (ב EU זה 1300 מרכיבים!), וגם צריך לעבור בדיקות רציניות לרעילות, בטיחות, בדיקות מיקרוביולגיות, בדיקות לרגישות ועוד. רק רק אם הכל מאושר, רק אז אפשר למכור.
התסכול מחוסר הפיקוח בארה"ב הביא לכך שקמו קבוצות אקטיביסטיות, כגון EWG | Environmental Working Group , או The Cosmetic Ingredient Review – CIR .
הם לקחו את העניינים לידיים, וסיווגו מרכיבים מסוימים כמזיקים ואינם מתאימים לשימוש.
כל תת-קבוצה פיתחה רשימה משלה של רכיבים "רעים".
מכאן זה זרם למותגים "נקיים" כמו Skinceuticals , Beautycounter או Drunk Elephant וגם לחנויות אונליין וחנויות פיזיות כמו Clean Market או Credo. בחלק מהחנויות יש קו מוצרים נקיים, כגון Clean at Sephora . לכל אחת מהן יש רשימה של "מרכיבים רעים" שאין במוצרים.
ההפחדה ותוצאותיה
ביטויים מעוררי פחד
חלק מהאינפורמציה נעשתה בצורת הפחדה חסרת ביסוס: "אם אי אפשר לבטא את זה, סימן שזה מזיק". זו כמובן שטות גמורה. הרי גם פירות עשויים מרשימת מרכיבים עם שמות ארוכים, והם בריאים מאד.
יש גם השוואה של מרכיבים "לא רעילים" יחסית למרכיבים "רעילים (Toxic)". הגישה היא גם ש Better safe than sorry. לכל מרכיב, עם או בלי הוכחות מדעיות לנזק שהוא עשוי לגרום.
שיווק ולא איכות מניעים פיתוח
הדבר הביא למצב שבו מפתחים לפי צרכי שיווק ולפי מה שהלקוח רוצה, ולא לפי מה שבאמת טוב ללקוח. השיווק התחיל להניע את התעשיה במקום פיתוח נוסחאות טובות.
ארגון ללא סמכות מדעית
לארגון EWG שמדבר על רעילות, אפילו אין מומחה לרעלים! אבל בגלל השפעתו על הצרכנים, חברות מיצרות לפי סטנדרטים של הארגון הזה, שנמצאות ב Skin Deep cosmetics database.
התעלמות מהמינון
לא מדברים על מינונים. הרי גם מים במינון גבוה מאד יכולים לגרום לנזק, וגם חמצן. הארגונים הללו לוקחים מרכיב שאולי מזיק במינונים גבוהים, מדביקים לו תוית "רעיל ומסוכן" והופכים אותו ל"מוקצה". הוא השטן בהתגלמותו, למרות שיתכן בהחלט שבמינון נמוך הוא דוקא מצוין, וחבל לותר עליו.
מרכיבים "דמוניים" – סיליקונים ופראבנים
הפראבנים
דוגמה בולטת לאי-היתיחסות למינונים ורגולציות היא נושא חומרי השימור, במיוחד הפראבנים. (פוסט מיוחד לנושא הפראבנים כאן)
פראבנים הם חומרי שימור יעילים מאד, חלקם מזיקים בעיקר למערכת האנדוקרינית, והם גם ברשימת החומרים האסורים ב EU, אבל אחרים (הרוב) בטוחים מאד במינונים הנמוכים מאד (פחות מ1%, לרוב 0.1%-0.3%) שבהם משתמשים, לא מגרים וידידותיים לעור. את זה טוענים אפילו EWG ו CIR ואפילו הבעלים של דראנק אלפנט אומרים שהם לא מזיקים. אבל בגלל תנועת ההפחדה נגדם יצא להם שם רע כקבוצה, ועצם קיומם במוצר משפיע לרעה על המכירות שלו, לכן Paraben Free כל כך נפוץ.
חברות קוסמטיקה נכנעו, והתחילו ליצר מוצרים "ללא פראבנים".
הבעיה היא שאי אפשר לוותר על חומר שימור כלשהו, וכאשר מחליפים את הפרבנים בחומר שימור אחר, מזיק יותר ומפורסם פחות, המוצר דוקא מזיק יותר וגם עלול להתקלקל מהר יותר, ובכל זאת … אז אנשים ישמחו לקנות אותו. עולם הפוך.
הסיליקונים
דוגמה נוספת של הפצת פייק. על כך מסבירה הכי טוב מישל מ labmuffin כאן . סיליקונים הם חומרים שמקורם בחול. הם עתירי יתרונות: היפואלרגניים, לא מגרים, לא גורמים לקומודונים , מצוינים ללחות, עוזרים למוצרים להתפשט על העור, יכולים לשפר את החדירות של רכיבים פעילים, מיצרים שכבה נושמת שמגינה על העור, ועוד כל מיני יתרונות מצוינים.
אבל יש עליהם מיתוסים עצומים שכולם לא נכונים: שהם לא מתאימים לעור רגיש, שהם רעילים לגוף, שהם סותמים את העור וגורמים לאקנה, וכו'.
בגלל כל זה – הביטוי Silicone Free הפך להיות נפוץ כל כך.
כל אחת מאיתנו משתמשת במוצרים עם סיליקון: אם את שמה פריימר, כנראה שיש בו סיליקון. אם יש לך מייקאפ, כנראה יש בו סיליקון. גם ברוב קרמי ההגנה יש סיליקון. אז למה לא לשים סיליקון (קצת) בקרם פנים? למה ה "נטול סיליקון" צריך להתנוסס בגאון על הכותרת של החברה, כאילו זה הרע במהותו? ומה עם הסיליקונים הנדיפים, מרכיב די יקר שבטח לא מזיק לעור? למה לא להשתמש בו? המינון חשוב, וגם הסוג הספציפי של הסיליקון. כל ה"עליהום" על הסיליקון בשם "קוסמטיקה נקיה" זה פשוט פספוס, לדעתי.
ומה חיובי בכל ההפחדה הזו?
ההפחדה יצרה דעת קהל. בזכות דעת הקהל והעובדה שאנשים קונים בהתאם, אז חברות הופכות להיות יותר גלויות מבחינת המרכיבים שלהם, יש יותר מוצרים מכווני-מרכיבים, חברות משתדלות להסיר מרכיבים מזיקים באמת כמו בישום ממוצרים קיימים שלהן או לפתוח קו מוצרים נטולי בישום.
מה נחשב "לא נקי" ?
מרבית הכימיקלים הללו נכללים באחת או יותר משלוש קטגוריות עיקריות:
- חומרים מגרים או אלרגנים
- חומרים המשבשים מערכת הורמונלית (אנדוקרינולוגית)
- מסרטנים פוטנציאליים
1. חומרים מגרים ומאלרגנים שנמנעים מהם בקוסמטיקה ה"נקיה"
- Methylisothiazolinone (MI), methylchloroisothiazolinone (MCI), גורמים ידועים מאד לדלקת דרמטיטיס ממגע
- vitamin A derivatives
- fragrance, גורם לדרמטיטיס ממגע
- phenoxyethanol,
- petroleum distillates,
- formaldehydes.גורם לדרמטיטיס ממגע
\MI / MCI, מבשמים ופורמלדהיד הם גורמים ידועים מאד לדלקת דרמטיטיס ממגע, פריחה מפושטת שעלולה להפוך לכרונית עם חשיפה חוזרת.
2 מרכיבים משבשי מערכת הורמונלית שנמנעים מהם בקוסמטיקה ה"נקיה"
- Triclosan
- triclocarban
- toluene
- resorcinol
- petroleum distillates
- butylated hydroxyanisole (BHA)
- boric acid and sodium borate
- phthalates
- placenta extract
- parabens
- phenoxyethanol.
הנושא לא חד משמעי. חלק ניכר מהמחקרים שמראים קשר ישיר בין תרכובות אלה לבין הפרעה הורמונלית בוצעו בבעלי-חיים ולא בבני אדם, ובמינונים גבוהים יותר מכפי שאנשים בדרך כלל ייחשפו אליהם במוצרי טיפוח.
כמה מחקרים בבני אדם גילו עלייה ברמת השתן או בדם של חומרים כימיים שמביאים להפרעה הורמונלית, אך קשה לפרש אם או כיצד מדידות פרטניות של חומרים כימיים אלה בנוזלי גוף קשורות לחשיפה ממוצרי קוסמטיקה או טיפול אישי.
3. מרכיבים מסרטנים פוטנציאליים שנמנעים מהם בקוסמטיקה ה"נקיה"
- 1,4-dioxane, – קשור לסרטן אצל בעלי חיים
- formaldehydes, הפורמלדהיד הוכרז כמסרטן פוטנציאלי. בנוסף, הוא בין עשרת האלרגנים במגע הנפוצים ביותר
- coal tar ingredients – זפת פחם. השימוש התעשייתי בפחם נקשר לסרטן (למשל, במכרות וניקוי ארובות); עם זאת, במשך שנים רבות הפחם משמש ברפואת עור לטיפול בפסוריאזיס ואקזמה, וזאת ללא עלייה בשיעור סרטן העור או סרטן אחר.
- petroleum distillates תוצרי נפט – לפי כל המחקרים המדעיים תזקיקי נפט מעודנים מאוד, כמו מוצרים במוצרי טיפוח או קוסמטיקה, אינם גורמים לסרטן.
- placenta extract תמצית שליה – חסרים מחקרים על הנושא, הן בבעלי חיים והן בבני אדם.
קוסמטיקה נקיה, בטוחה, טבעית ואורגנית – וכל מה שביניהם
בגלל היעדר הרגולציה בענף, נוצר בלבול. המונחים "נקי" ו"טבעי" הפכו להיות חלופיים, למרות שזה לא בהכרח נכון. יש גם "אורגני", "ירוק", "לא רעיל" וגם "בטוח".
מכיוון שהטרמינולוגיה אינה מוסדרת על ידי גוף ממשלתי כלשהו, הרי שכולן מילים ללא משמעות מעשית אמיתית. כל חברה קובעת לעצמה את הסטנדרטים שלה.
לרוב "טבעי" אומר שהרכיבים צמחיים. הכינוי "אורגני" בהתייחס לקוסמטיקה מבלבל עוד יותר. מוצרים נקיים בולטים במרכיבים שהם נקיים מהם: פרבנים, פתלטים, סולפטים ועוד.
*ראו פוסט על קוסמטיקה טבעית ואורגנית
מותגים שנחשבים "נקיים"
מדגם קטנטן של מותגים נקיים ללא ניסויים בבע"ח.
( הסימון * מסמן מותגים שיש לאשרר את היותם נטולי אכזריות)
* אשמח לתגובות עם מותגים "ונקיים" נוספים, ואעדכן את הרשימה בהתאמה. בבקשה להמליץ רק על מותגים ללא ניסויים בבע"ח.
- drunkelephant
- Coola
- kora
- קטרינה קוסמטיקה אורגנית
- PAI Skincare
- Odacite *
- Disciple *
- Indie Lee
- Herbivore
- Badger Company
לסיכום
תנועת הקוסמטיקה הנקייה מחליפה רגולציה אמריקאית חסרה, ובזכותה באמת בודקים לעומק מה שמנו על עורנו.
יש עדויות מדעיות שתומכות בהימנעות מכמה מרכיבים בודדים שעלולים להיות במוצרי הטיפוח, כולל: MI / MCI, בישום ופורמלין. הימנעות ממרכיבים אלו רצויה, גם אם זה רק ליתר בטחון.
לרבים מהכימיקלים החשודים דרושים מחקרים נוספים כדי להוכיח קשר בין חשיפה אליהם במינון עורי נמוך, לבין נזק לבריאות.
יש הפחדות מוגזמות לגבי מרכיבים נוספים (כגון סיליקונים ופראבנים), וחוסר התיחסות רציני לשאלה האם נגרם מהם נזק אמיתי הנגרם במינון שבקוסמטיקה.
בזכות דעת הקהל, יש יותר מוצרים מכווני-מרכיבים, חברות משתדלות להסיר מרכיבים מזיקים באמת, כמו בישום, ממוצרים קיימים שלהן או לפתוח קו מוצרים נטול מרכיבים מזיקים.
כמו בכל דבר בחיים, אין להסתמך על הפחדות והגזמות.
המינון חשוב מאד, וכדאי לסמוך על חברות קוסמטיקה טובות, ועל גופים רגולטוריים טובים כמו שיש באירופה ובישראל, שהם ימנעו מלהרעיל אותנו ולסכן את חיינו.
אני עצמי מתעלמת מטענות שיווקיות וכמובן מהפחדות מיותרות. אני תמיד מסתכלת על רשימת מרכיבים, מחפשת מרכיבים שידוע לי שהם הוכחו מדעית כמזיקים או שהם מזיקים לי (אלכוהול במינון גבוה במוצרים נוזליים, SLS בסבון, וכו') , ואחרים שהוכחו כטובים, ומקבלת החלטה מושכלת על סמך המרכיבים הללו והכרות שלי עם העור שלי.
לגלות עוד מהאתר נושמת טיפוח
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
