פראבנים. מה הם? האם הם באמת כל כך נוראיים? ומה החלופות?

(המאמר הזו הוא מאמר המשך למאמר על חומרי שימור בקוסמטיקה )

קשה להתעלם מהתווית “paraben free” שמופיעה על המון מוצרים. קשה גם להתעלם מהבאז שמייחס להם תכונות דמוניות כמו גרימה לסרטן, אלרגיות ועוד.
בסקר שעשיתי בקבוצה שלי, רוב התגובות היו שהנשים מעדיפות Paraben Free ושהמרכיבים ששמם כולל Paraben מפחידים אותם. אז כן, ההפחדה עובדת יפה ובהצלחה. אנשים באמת מפחדים מהם.

אבל האם הם באמת מרכיב גרוע? או שמרכיב זה הוא הקורבן למערכת יחסי ציבור נגדו? ומהן החלופות? על כך הפוסט הזה.

מה הם פראבנים באמת?

מבנה כימי כללי של פראבן, המציג קבוצות אלכיל בחומר.

כל מוצר שמכיל מים, נדרשת בו מערכת שימור כלשהי. ללא מרכיבי שימור, המוצרים יתקלקלו במהירות גבוהה מאד, אפילו אם ישמרו במקרר. תפקידם של המשמרים הוא למנוע התפתחות עובש, חיידקים, בקטריות.

פראבנים זו משפחה של חומרי שימור שמקורם ב PHBA (פרה הידרוקסי בנזואיק אסיד) שנמצא באופן טבעי בהרבה פירות וירקות.

פראבנים הם מרכיבי השימור הנפוצים ביותר בקוסמטיקה. אפשר למצוא אותם באינספור מוצרי טיפוח ואיפור. הם בשימוש כמעט 100 שנים. החל משנות ה-30 התחילו להכניס אותם למוצרים. משום כך, הם נחקרו רבות, יש אינספור מחקרים עליהם.

הם יעילים – לא צריך הרבה כדי שיהיה אפקטיבי, הם לא אלרגניים, וגם זולים ביותר.
מסיבות אלו הם גם נפוצים ביותר.

שילוב של מספר פראבנים שונים במוצר נותן מערכת שימור שמגינה מפני טווח רחב של בקטריות, חיידקים ופטריות.

הפראבנים הנפוצים ביותר הם:

methylparaben (E218), ethylparaben (E214), propylparaben (E216), butylparaben, isobutylparaben, heptylparaben (E209)

הפראבנים המשמשים בקוסמטיקה ובמזון הם סינטטיים ומיוצרים במעבדה, אבל הם זהים לגמרי לאלו הקיימים בטבע.

מעבדה עם מדען מחזיק פלטת פטרי עם נוזל כחול, כשהוא לובש כפפות וכיסוי פנים.

מה אומרים המחקרים?

(ראו מקורות בסוף הפוסט)

בשנת 2004 נערך מחקר בבריטניה שבו נמצאו שרידי פראבנים בביופזות שנלקחו מגידולי סרטן שד. המרחק הזה לא הוכיח שפראבנים גורמים סרטן, אלא רק שהוא נמצא שם. גם לא בוצעה השוואה לכמותו בתאים האחרים, הלא סרטניים. המחקר הזה שנוי במחלוקת בקהילה המדעית, ואין שום הוכחה שהפראבנים גורמים לסרטן. ב American Cancer Society הצהירו שההשפעה של פרבנים תהיה זעומה בהשוואה לסיכונים אחרים "כמו נטילת הורמונים לאחר גיל המעבר וסובלים מעודף משקל". ב90% ממוצרי המזון הנמכרים בארה"ב יש פראבנים.
בשנת 2005 הגיעו למסקנה כי "לא ניתן להבחין ביולוגית כי פרבנים עלולים להעלות את הסיכון לכל נקודת קצה בתיווך אסטרוגן, כולל השפעות על דרכי הרבייה הגברית או סרטן השד", וכי "חשיפה יומית במקרה הגרוע לפרבנים הייתה מהווה סיכון פחות משמעותי ביחס ל חשיפה לכימיקלים אנדוקריניים פעילים באופן טבעי בתזונה". יש המון חומרים שיש להם השפעות אסטרוגניות בגוף. כולל פירות, ירקות, קפה, גי'נסנג, סויה.
ניסויים בבעלי חיים הראו שלפרבנים יש פעילות אסטרוגנית חלשה. בעכברים וחולדות ביצעו מחקר שבו החיות הואכלו בפראבנים. הראו שם שהפראבנים הופכים למשהו דמוי אסטרוגן, שבעקיפין עלול לחולל סרטן, אך הוכח שלבני האדם יש מנגנון חילוף חומרים שבו מהר מאד הפראבנים הופכים למשהו אחר לגמרי, לא דמוי אסטרוגן, וכמובן הניסוי בהאכלה פחות משקף מה שקורה ביישום על-עורי. במחקר נקבע כי השפעת butylparaben הייתה בערך 1/100,000 מזה של אסטרדיול, ונצפתה רק ברמת מינון גבוהה פי 25,000 מהרמה המשמשת בדרך כלל לשימור מוצרים.
מחקרים מסוימים קבוע שריכוז של 100% של פראבנים גורם לדגימות עור להתפרק. אבל כמובן שבמוצרי קוסמטיקה לא מגיעים לריכוז הזה, אלא להרבה פחות מ1%. בריכוזים הנמוכים הללו, לא הודגם שפארבנים מזיקים לעור, אלא להיפך, יכולתם לעצור גידול פתוגנים עוזרת לעור.
במחקר בדנמרק התגלו פראבנים בדם.
חשיפה לשמש – מחקרים מראים כי methylparaben עשוי להגיב עם UVB וזה מוביל להגברת הזדקנות העור, סרטן העור ונזק ל- DNA. יש לציין שגם התחליפים, כגון שמנים אתריים, מגבירים במידה דומה ואפילו יותר.
סקירה מדעית של מוצרי קוסמטיקה וסיכוני הסרטן שלהם שפורסמה בשנת 2018 בכתב העת JNCI Cancer Spectrum הגיעה למסקנה כי אין ראיות המצביעות על כך ששימוש במוצרים המכילים פרבן מוביל לסיכון מוגבר לסרטן. הכותבים ציינו כי מספר גדול של כימיקלים שלא נבדקו זמינים במגוון מוצרים בארה"ב וכי יש צורך בשיטות סינון חסכוניות יותר ובתפוקה גבוהה לבדיקת רכיבים פוטנציאליים מסרטנים, כמו פרבנים.
בקרב אנשים עם דרמטיטיס במגע או אקזמה, פחות מ -3% מהמטופלים נמצאו כרגישות לפרבנים.
הוכח שפראבנים הכי פחות מגרים, הכי פחות אלרגניים יחסית למרכיבי שימור אחרים, והם הכי מומלצים לאנשים עם עור רגיש.
ב -22 במרץ 2011 פרסמה הוועדה המדעית לבטיחות צרכנית (SCCS) דוח, המורכב מהמחקר והממצאים החדשים. הדו"ח אומר שעל פי הנתונים הזמינים עד כה, אין שום עדות לסיכון להתפתחות סרטן השד הנגרם כתוצאה משימוש בקוסמטיקה המיושמת בבתי השחי.
שורה ארוכה של גופי בריאות, בהם הנציבות האירופית, האגודה האמריקאית לסרטן וה-FDA, מציינים כי פראבנים בטוחים לשימוש ואינם קשורים למחלות או לגידולים ממאירים.

לסיכום: אין מחקרים מדעיים שמוכיחים בעייתיות אמיתית. פראבנים בקוסמטיקה בפיקוח לא גורמים סרטן. הוכח שפראבנים הם הכי פחות אלרגניים, הומלצו כעדיפים לבעלי עור רגיש.

PARABEN FREE

סמל "ללא פראבנים" עם עלים ירוקים בתוך מעגל, המסמל מוצרי קוסמטיקה שאינם מכילים פראבנים.

בינואר 2016 האיחוד האירופי עדכן את ההנחיות כך שהביטוי “paraben free” אינו תואם את הנחיות ה EU. ההסבר הוא שטענות על מוצרים קוסמטיים צריכות להיות אובייקטיביות, אסור שישפיעו על המתחרים, ושלא ישמיצו מרכיבים שאושרו כחוק.

בהסבר להנחיה החדשה סיפקו מידע למה פרבנים הם לא מפחידים ולמה "ללא פרבנים" זה ביטוי לא מעודכן וטריק שיווקי.

חלק מהחוקרים חוששים כי הפחד חסר הבסיס מפני פראבנים יוביל חלק מהיצרנים להחליף אותם בחומרי שימור שהבטיחות שלהם נבדקה פחות או שעלולים לגרום לשיעור גבוה יותר של גירויים ותגובות אלרגיות.

רגולציה בקשר לפראבנים

אירופה

על פי תקנות נציבות האיחוד האירופי 1004/2014 בתוקף מאפריל 2015 ועדכונים ל 2025
לגבי פראבנים כחומרים משמרים במוצרי קוסמטיקה מוגמרים כי :

בתחום הקוסמטיקה ניתן להשתמש בפרבנים בריכוז של 0.4% (לפרבן אחד) ובריכוז של 0.8% לתערובת פרבנים.
אושרה הבטיחות של methylparaben ו ethylparaben בטוחים בריכוזים המקסימליים (עד 0.4% לאסטר אחד או 0.8% כאשר משתמשים בהם בשילוב).
הוגבל שימוש ב butylparaben ו propylparaben הם בטוחים כל עוד סכום הריכוזים האישיים שלהם אינו עולה על 0.14%.
Butylparaben – הScientific Committee on Consumer Safety (SCCS) פרסם חוות-דעת סופית ב-2 מאי 2025, לפיה השימוש ב-Butylparaben בריכוז מקסימלי של 0.14% בכל מוצרי הקוסמטיקה אינו בטוח לילדים בגילאי חצי שנה עד 10 שנים כאשר נעשה שימוש במספר מוצרים יחד. אפשר רק במוצר יחיד, ולא מומלץ להשתמש כמה מוצרים זה מעל זה.
ה-SCCS המליץ על ריכוזים נמוכים יותר למוצרים השונים: למשל במוצרים “leave-on” לילדים להפחית ל-0.002% (כחומצה) ובמוצרים “oral care” להוריד ל-0.092% (כחומצה). עדיין אין חקיקה שמיישמת את זה.
נאסר שימוש בפרבנים מורכבים, כמו Isopropylparaben, isobutylparaben, phenylparaben, benzylparaben and pentylparaben . הסיבה: חוסר מידע מספיק.
איסור על שימוש בפרבנים בקוסמטיקה לילדים המיושמים "מתחת לחיתול" (ללא שטיפה) ובמוצרים לילדים מתחת לגיל שלוש (בשל העובדה שעורם של ילדים חדיר יותר בגיל זה). ואם משתמשים בפרבנים, אז על התווית להיות אזהרה ברורה: "אל תשתמש מתחת לחיתול"

ארה"ב וקנדה

ה-FDA אומר שפרבנים לא הוכחו כמזיקים בכמויות הקטנות שבהן הם נמצאים בקוסמטיקה.

ה-CIR קבע שמethylparaben ופרבנים דומים בטוחים בשימוש בנתונים הקודמים שלו, והוציא דוחות ריענון על קבוצת הפרבנים. המסגרת המדעית של ה-CIR תומכת בשימוש מבוקר

קנדה בודקת את קבוצת הפרבנים. נכון לעדכונים שפרסמו, אין מגבלות ריכוז ספציפיות בקוסמטיקה כפי שחלים באיחוד האירופי, אך מחקר וסקירה מתמשכים.

שימוש אופייני בפרבנים במוצרים נע בין 0.01 ל־0.3% , אך זה טווח תפעולי ולא תו תקן אחיד לכל הרשויות.

לסיכום

שם פראבן	תקנות האיחוד האירופי (תקף ל־2025). זהה בישראל	עמדת רשויות מחוץ לאירופה (FDA, CIR, Canada)
Methylparaben	🟢מותר עד 0.4% (בודד) או עד 0.8% בתערובת	🟢 בטוח לשימוש ברמות נמוכות (0.01–0.3%), CIR תומך בשימוש מבוקר
Ethylparaben	🟢 מותר עד 0.4% (בודד) או עד 0.8% בתערובת	🟢 בטוח לשימוש ברמות נמוכות, CIR תומך בשימוש מבוקר, טווח שימוש אופייני 0.01–0.3%
Propylparaben	🟡 מוגבל מותר עד 0.14%, יחד עם Butylparaben לא לעבור 0.14% סה"כ	🟡 מוגבל נחשב בטוח ברמות נמוכות, CIR מספק מסגרת שימוש מבוקר, אך יש הערות לגבי חשיפה משולבת בילדים
Butylparaben	🟡 מוגבל מותר עד 0.14%, SCCS אזהרה לילדים עד גיל 10; מומלץ להוריד ריכוזים במוצרים leave-on ו-oral care	🟡 מוגבל נחשב בטוח ברמות נמוכות במבוגרים, CIR וה-FDA רואים שימוש מבוקר כבטוח, לא נקבעה מגבלה רשמית ספציפית על ילדים מחוץ לאירופה
Isopropylparaben	🔴אסור לשימוש (חוסר מידע בטיחותי)	🔴 אסור לשימוש במרבית המדינות, אין הערכה מספקת
Isobutylparaben	🔴אסור לשימוש (חוסר מידע בטיחותי)	🔴 אסור לשימוש במרבית המדינות, אין הערכה מספקת
Phenylparaben	🔴אסור לשימוש (חוסר מידע בטיחותי)	🔴 אסור לשימוש במרבית המדינות, אין הערכה מספקת
Benzylparaben	🔴 אסור לשימוש (חוסר מידע בטיחותי)	🔴 אסור לשימוש במרבית המדינות, אין הערכה מספקת
Pentylparaben	🔴 אסור לשימוש (חוסר מידע בטיחותי)	🔴 אסור לשימוש במרבית המדינות, אין הערכה מספקת
כל הפרבנים במוצרי תינוקות מתחת לחיתול	🔴 אסורים במוצרים leave-on לילדים מתחת לגיל 3, חובה אזהרה “לא לשימוש מתחת לחיתול”	🟡 מוגבל אין חקיקה אחידה מחוץ לאירופה, מומלץ להפחית ריכוזים ולהזהיר על שימוש במוצרים leave-on לילדים קטנים

למרות שהוכח שרוב הפראבנים לא מזיקים, דעת הקהל קובעת וגברה על המדע. לכן, אין ליצרנים שום ברירה אלא להכנע לכך, ולחפש תחליפים לפראבנים.

החלופות לפראבנים (רשימה חלקית)

ללא חומרי שימור בכלל.
אפשרי רק למוצרים שהם שמנים. למוצרים שמכילים מים, זו החלופה הגרועה ביותר.
אין הגנה נגד בקטריות, פטריות, חיידקים. מרגע הפתיחה, מקסימום חודש וגם זה רק בתנאי קירור.
משחררי Formaldahyde – כמו , Germall Plus DMDM hydantoin , Imadozolidinyl Urea, Diazolidinyl Urea –
יעיל לחיידקים, פחות לפטריות. מאד מאד מגרה. עלול לסרטן.
מותר בארה"ב, במדינות אחרות הוגבל לגמרי (כמו יפן ו EU) ה־EU דורש סימון של "רק שמוצר משחרר מעל 10 ppm".
המרכיב Phenoxyethanol – מרכיב חדש יחסית. נפוץ במוצרים טבעיים ואחרים. רמת גירוי נמוכה. יעיל נגד בקטריות אבל חלש נגד פטריות ועובש. חייבים לשלב אותו עם מרכיבי שימור נוספים. כמות לשימוש בקוסמטיקה הוגבלה בארה"ב, אירופה ויפן עד 1%, והוא נאסר לתינוקות.
הפך להיות, בדומה לפראבנים, ה"שד" החדש, בגלל מחקרים שבדקו אותו באחוזים שקרובים ל100% ולא בכמות המקובלת בקוסמטיקה, שהיא פחות מ1%.
בנזיל אלכוהול Benzylalcohol בשילוב עם Dehydroacetic acid – נפוץ בפורמולות טבעיות
Gluconolactone שהוא סוג של PHA משולב עם sodium benzoate ו calcium gluconate
אלכוהול. נחשב משמר טבעי. יעיל יחסית.
שילוב בין Methylchloroisothiazolinone (MCI) and Methylisothiazolinone (MIT),
יעיל מבחינת הטווח לחיידקים, פטריות ועובד, אבל נחשב הכי מגרה שאפשר, גורם אלרגיות וגירויים.

פרוסת לימון על משטח עץ עם ענפי רוזמרין וכוס עם נוזל.

משמרים טבעיים

לרוב אין להם יכולות להאריך חיי מדף באותה עוצמה כמו האחרים. המקסימום הוא 6 חודשים. בעיה נוספת, היא שיש להם יכולת חלשה בהגנה על מרכיבים אורגניים טבעיים.
כמו כן, בהיותם טבעיים, אז הם יותר אלרגניים, כי הגוף שלנו מזהה בהם פוטנציאל לסכנה.
על מנת שהחומרים המשמרים הטבעיים יהיו יעילים, יש להשתמש בהם בכמויות גבוהות בהרבה מאשר חומרים משמרים סינטטיים, בדרך כלל עד 10%. כמות גבוהה יותר זו גורמת לבעיות גירוי ורגישות לעור.

הנה דוגמאות למשמרים הטבעיים הנפוצים ביותר:

Leuconostoc/radish root ferment filtrate – חלש יחסית בהגנה מעובש ופטריות. לא מספיק כמערכת שימור
חומצות אורגניות משולבות: כגון Benzoic Acid/Sodium Benzoate (הנפוץ ביותר),
Sorbic Acid/Potassium sorbate ,
Levulinic Acid Anisic Acid
החומצות האורגניות (salicylic acid, benzoic acid, and sorbic acid) יעילות נגד פטריות, אבל פחות נגד בקטריות. לכן צריך לעבוד איתן ביחד עם מרכיב שפעיל נגד הבקטריות ( Sodium Benzoate , Potassium sorbate ).
כדי שיהיה יעיל נדרש בכמויות גדולות ולכן יקר, נדרש לשלב עם מרכיבי שימור אחרים כדי לקבל הגנה מספיק רחבה נגד בקטריות. דורשים PH מסויים, מאבדים את האפקטיביות במים. לא יעיל מעל 6 חודשים.
וגם: המרכיב Sodium Benzoate עלול להזיק בשילוב עם ויטמין C.
שמנים אתריים Essential Oils – משמרים טבעיים. כגון שמנים מעץ התה, בנזואין, מור, לבונה, אורגנו, רוזמרין, neem oil, טימין, לבנדר.
יעילים נגד בקטריות ופטריות, אבל זה תלוי בסביבה המימית/שומנית.
כדי שיהיו יעילים נדרש מינון גבוה, שעלול להיות אלרגני מאד ומגרה.
גם הם עלולים לפגוע במערכת האנדוקרינית, חלקם הגדול אלרגניים. כמעט אף אחד מהם אינו בטוח לגמרי. כולל אלו שנשמעים לנו הכי בטוחים.
נוגדי חמצון. כמו ויטמין C, שמן זרעי ענבים, רוזמרין ועוד.
הם תורמים לאורך החיים של המוצר, אבל הם לא הורגים בקטריות, ולכן לא יכולים להוות מערכת שימור אמיתית.

לסיכום: אין סוג אחד של חומרי שימור שהוא חלופה טובה מספיק לפראבנים. אלו שיעילים נגד טווח רחב של חיידקים-פטריות-עובש הם גם אלרגניים ומגרים. לאלו שהם עדינים אין טווח יעילות מספיק.
לכן החלופה היחידה היא שילוב של כמה מרכיבים עדינים, כדי לכסות את כל הטווח, וכל זה בלי לעלות למינונים מגרים.
נכון לרגע זה, פראבנים הם החלופה הטובה, היעילה והכי שימושית בקוסמטיקה, אך הפחד ולחץ הקהל הם אלה שגורמים להעלמותם.

אישה עם שיער חום כהה עומדת עם אצבע על סנטרה וחושבת, ברקע צבעוני עם קווים וזוהר. בצד מופיע מוצר טיפוח קוסמטי עם שאלת תו כיתוב.

מה אני אישית עושה בקשר לנושא הזה?

אני מפעילה שיקול דעת. סומכת לגמרי על מוצרים שעברו את הרגולציה האירופית (ראו פסקה על הנושא למעלה)
במוצרים אמריקאיים, למשל ב iHerb אמאזון או Sephora אני מפעילה את התוסף של Clearya . אם ברשימה שם אני רואה מרכיבים, לאו דוקא פראבנים, שנאסרו באיחוד האירופי לחלוטין בכל ריכוז (לרוב מסומנים באדום עם סימון "אין כניסה" סגול) אז אני אוותר על המוצר. לא מפחד, אלא בגלל שאין עדיין מידע מספיק. רק כדי להשאר On the safe side
אישית אני פחות מתרשמת מאזהרות אחרות ברמה פחותה יותר, כיוון שהתוסף לא מתיחס לריכוזים.
אני לא מחמירה ברמה של איסורים ביפן.
במוצרים המשווקים בישראל – הרגולציות כאן טובות. אני סומכת על משרד הבריאות הישראלי.
בעיקר במוצרים שמתויגים "לעור רגיש"
אני נמנעת מאד ממוצרים שיש בהם הרבה שמנים אתריים כי הם אלרגניים מאד.