בישום בקוסמטיקה – טוב או רע?

מה שמשמח את האף שלך לא בהכרח משמח את העור שלך!

קערת קרם פנים לבן עם גוון ורוד על רקע עלי פרח הוורד.

מה זה בישום Fragrance?

תערובת של מרכיבים שמייצרים ריח מורגש.
כשכתוב בישום fragrance הכוונה היא לקוקטייל של מרכיבים, אבל בניגוד למרכיבים אחרים, שחובה לפרט אותם כל אחד לחוד ברשימת המרכיבים, בישום זה קבוצת מרכיבים שאין חובה לפרט מה היא מכילה. אין צורך להיות ספציפי, כי זה לכאורה מוגן פטנט. אז למרות שיש כ 5000 מולקולות אפשריות שונות, זה רשום במילה יחידה fragrance
מכיוון שכך, המרכיב הזה לא מפוקח. חברה יכולה להכניס לשם הכל.

באילו מוצרי קוסמטיקה נמצא בישום?

תחליבי רחצה, שמפו, דיאודורנט, קרם גוף, קרם פנים, סרומים, סבונים, איפור לסוגיו, בושם, אפטרשייב.

בקבוק בושם מעוצב עם נוזל חום בתוכו, מונח על משטח מבריק עם קווים של אור וצל מאחור.

למה מכניסים בישום למוצרי קוסמטיקה?

התשובה פשוטה: כדי שיקנו אותם! ריח טוב מוכר!
להרבה מרכיבים יש פשוט ריח לואי לא נעים, ומנסים למסך אותו. ריח לא טוב לא מושך לקוחות לקנות את המוצר. ריח טוב מושך אותנו, מרטיט את ליבנו, ומשפר את מצב הרוח שלנו. ריח טוב משדר יוקרה.

מה זה מוצר "חופשי מבישום"/ " Fragrance Free" ?

יש חברות שמצהירות על מוצריהם שהם fragrance free אבל הביטוי הזה לא באמת אומר שלמוצר לא הוסף בישום בכלל, אלא רק שהוא לא מכיל בישום מלאכותי. ובהחלט יש לו ריח, אם טבעי או אחר.
ברוב המקרים, מוצרים כאלה מכילים שמנים אתריים צמחיים, שהם בישום לכל דבר ועניין.

האם בישום באמת מזיק? למה להמנע ממוצרים שמריחים טוב?

בישום הוא בראש רשימת המרכיבים שמגרים את העור, שגורמים לאלרגיות.
הוא יכול לגרום לגירוי, אלרגיה, אסטמה, אקזמה, סחרחורת, כאבי ראש, דימוע, חום, פסורזיס ועוד.
מכירים את זה שריח מסויים עושה כאב ראש? שסבון מסוים עושה לאנשים מסוימים פריחה בידיים? ושריח מסויים גורם לאחרים להתעטש? אז כך גם עם העור שלנו.
אלרגיה עורית מתבטאת בדרך כלל באודם ובתחושת גירוד, ובחלק מהמקרים עלולות להופיע גם שלפוחיות או הפרשה. כשהחשיפה לגורם האלרגיה ממושכת עלולים להופיע סדקים, והעור הופך מעובה.

לפי האגודה האמריקאית לרפואת עור the American Academy of Dermatology (AAD) :

הבישום הוא הקורם העיקרי לדרמטיטיס ממגע במוצרי קוסמטיקה.

הוא באותה רמה כמו אלרגיה לניקל ולקיסוס רעיל.
תסמיני האלרגיה לא תמיד מופיעים באזור המריחה. למשל, אלרגיה לחומר המצוי בקרם ידיים יכול להתבטא בעור העפעפיים, בגלל הנטייה לגעת בעיניים.

האם יש הבדל בין בישום טבעי/צמחי לבין מלאכותי?

התשובה פשוטה: לא. שניהם מגרים במידה זהה. שמנים אתריים כמו לבנדר מכילים המון מרכיבים מגרים. ניחוח טבעי עשוי לגרום לגירוי באותה מידה כמו פורמולה סינתטית. למעשה, שמנים אתרים הם הרבה יותר גבוהים בתרכובות כמו limonene, citral, geraniol ואלרגנים אחרים שחייבים לכלול ברישומי המרכיבים.

בניגוד למיתוס הנפוץ, טבעי לא תמיד טוב יותר.

אמנם לשמנים אתרים רבים ותמציות צמחים ריחניות יש תכונות מועילות לעור, אבל מה שגורם לריח שלהם גם גורם לאותם נזקים כמו הבישום הסינטטי.

אבל אני לא אלרגית לבישום…

"זו לא בעייה שלי, שידאג מי שאלרגי"

זו הטענה הנפוצה ביותר. יתכן שתחשבי שמכיוון שהעור שלך לא מראה שום בעיתיות ממוצרים ריחניים שאת משתמשת בהם, אז זו לא יכול להיות בעיה שנוגעת לך. הלואי וזה היה נכון.

בדומה מאד למה שקורה מנזקי השמש: יתכן שלא תראי את הנזק בטווח הקצר, אבל הוא מצטבר בעור כל יום, ובשלב מסוים יתחיל לגרום לבעיות קלות גם בטווח הקצר וחלילה גם לבעיות קשות יותר בטווח הארוך. תגובה אלרגית למוצר קוסמטי עלולה להופיע לפתע גם לאחר שימוש ממושך ובטוח במשך שנים רבות.

אלרגיה מתחילה בשל תגובה לא מותאמת של תאי B. התאים האלה מופעלים בעת חשיפה ראשונה לאלרגן ספציפי והופכים לתאים מפרישי נוגדנים (תאי פלזמה). הנוגדנים שהם מפרישים  נמצאים לרוב בזרם הדם בכמויות קטנות מאוד, אולם בעת תגובה אלרגית ריכוזם עולה מאוד.

זו הסיבה שמערכת החיסון לא שוכחת לעולם.

החל מהרגע הראשון שבו הגוף יצר תגובה אלרגית למרכיב מסויים, כל חשיפה נוספת תגרור תגובה אלרגית, גם אם חלף זמן רב לאחר החשיפה הראשונה. בכל חשיפה נוספת התגובה החיסונית היא משמעותית יותר עד כדי מצבים מסכני חיים ממש, כגון שוק אנפילקטי מסכן חיים (אני עצמי חוויתי שוק שכזה, והאמינו לי שזה לא נעים בכלל)

ברוב המקרים, האלרגיה בעור מופיעה שבועיים־שלושה לאחר המגע הראשון עם החומר. לאחר המגע השני עם החומר, הפריחה תופיע בתוך 2-4 ימים. עם זאת, באחוז קטן מהמקרים, התגובה האלרגית לחומר מסוים בתכשיר קוסמטי עלולה להופיע גם לאחר חודשים או אף שנים של שימוש בתכשיר

תמונה של עור עם פריחה אדומה ופצעים, המצביע על תגובה אלרגית או גירוי בעור.

האם בהכרח ריח טוב מעיד על מוצר רע?

לא. ישנם מרכיבים טבעיים בעלי ריח נעים אך אינם גורמים לגירוי והם נהדרים לעור.
למשל: מלון, וניל, מלפפון, אלוורה, שקדים, מנגו, קוקוס, חמאת קקאו, חמאת שיאה ומלפפון. יש גם נוגדי חמצות חזקים שמריחים מצוין.

ובכל זאת… החוק שמנחה אותי: אם זה מריח טוב מידי – אל תשתמשי בזה.

רגולציה בנוגע לאלרגנים בבישום

ריבוי מקרי אלרגיה עורית כתוצאה משימוש במוצרי קוסמטיקה ובשמים, הוביל להחלטת האיחוד האירופי להגדרת רשימה של 26 אלרגנים שנוכחותם בבישום חייבת להופיע ברשימת המרכיבים במוצר במידה וריכוזם הסופי עולה על 0.01% במוצרים נשטפים או על 0.001% במוצרים שאינם נשטפים. ישראל אימצה רגולציה זו – והיא מיושמת באופן מלא בעת רישום תמרוקים.

בהחלטת האיחוד האירופי מאוגוסט 2017, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2019 הוחלט לאסור את השימוש בשלושה אלרגנים שגרמו למספר המקרים הגבוה ביותר של אלרגיה ממגע: Lyral שמופיע בבשמים רבים, ה-Atranol וה-Chloroatranol שנמצאים בתמציות המופקות מטחב אורנים וטחב עצים (Oak Moss ו- Tree Moss extracts) ומצויים בבישום יוקרתי.

משרד הבריאות הישראלי טרם פרסם הודעה בנושא, אך צפוי לאמץ את הרגולציה האירופאית כפי שעשה עד כה.

לעומת זאת, בארה"ב הרשימה הזו לא קיימת, והמרכיבים האסורים באירופה משווקים שם בלי בעיה, ובלי שום צורך לציין את שמם. לדוגמה, באירופה מחויבים לציין מרכיבים כמו linalool, אבל לא בארה"ב.

כיצד נמנעים מאלרגיה לקוסמטיקה?

  • משתמשים רק במוצרים שמרכיביהם ידועים לנו, ונמצאים ברשימה ברורה. רצוי רשימה ב ONLINE.
  • להעדיף מוצרים עם רשימת מרכיבים קצרה
  • לשמור מוצרים לא באור שמש ישיר, ולא להשתמש אחרי שפג התוקף או שיש שינוי כלשהו בגוון או במרקם שלהם.
  • להעדיף מוצרים לא מבושמים
  • להעדיף מוצרים לעור רגיש (שזה יותר מהיפואלרגני)
  • להעדיף מוצרים לתינוקות
  • כשמתפתחת אקזמה או פריחה, אין להזניח את הטיפול בה, ואם לאחר שבוע של טיפול עצמי אין שיפור מספק, יש לפנות לרופא מומחה.

מרכיבי בישום נפוצים

  • Fragrance/Parfum/Perfume/Aroma
  • Linalool
  • Citronellol
  • Cinnamal
  • Limonene
  • Geraniol
  • Eugenol
  • Lavender oil (Lavandula angustifolia)
  • Rose flower extract (Rosa damascena)
  • Bergamot oil (Citrus bergamia)
  • Ylang-ylang oil (Canaga odorata)
  • Lemon (Citrus limon)
  • Lime (Citrus aurantifolia or Citrus medica)
  • Orange (Citrus sinensis)
  • Tangerine (Citrus tangerine)
  • Peppermint (Mentha piperita)
  • Spearmint (Mentha spicata)
  • Eucalyptus
  • Cinnamon (Cinnamomum)
  • . Balsam of Peru
בקבוק קטן של בושם ליד פרחים צבעוניים בכחול וירוק על רקע לבן.

החוק בישראל דורש פרוט חומרי הריח ברשימת מרכיבים

ציטוט מתוך חוזר משרד הבריאות, מחלקת תמרוקים:

הדירקטיבה מנחה לציין שמות מרכיבי ריח (FRAGRANCE) בעלי פוטנציאל לתגובות אלרגיות. יצרני/יבואני התמרוקים מחויבים לפרט מרכיבים אלו על אריזות התמרוק וכן לציין ברשימת מרכיבי התמרוק (בבקשה לרישום) מרכיב מופיע ברשימה זו:

Coumarin
Eugenol
Evernia prunastri
Everinia furfuracea
Farneol
Geraniol
Hexyl cinnamal
Hydroxycitronellal
Hydroxyisohexyl 3-cyclohexene
carboxaldehyde
Isoegenol
Limonene – Dipentene
Linalol
Methyl 2-octynoate
Alpha-isomethyl ionone
Amyl cinnamal
Amyl cinnamal alcohol
Anise alcohol
Benzyl alcohol
Benzyl benzoate
Benzyl cinnamate
Benzyl salicylate
Butylphenyl methylpropional
Cinnamal
Cinnamal alcohol
Citral
Citronellol

במקרים בהם בתמרוק פלוני אינו מכיל מרכיב מרשימת המרכיבים הנ"ל, יהיה על היצרן להצהיר כי במרכיב FRAGRANCE אין אף אחד מאותם חומרים אלרגניים

האם צריך להכנס להיסטריה ולזרוק כל מוצר שכתוב עליו בישום / fragrance / perfume ?

בעיקר בגלל ד"ר דריי, שאצלה הכל שחור/לבן, נוצר פחד מטורף מכל מוצר שכתוב עליו בישום.

אז בואו נעשה בזה קצת סדר:

  • אם את רגישה לבישום ברמה מטורפת, אז כדאי שתזהרי מכל מוצר שמכיל בישום, או שמכיל שמנים אתריים (שמנים מעלים, פרחים) . בכל מינון. כולל הנמוך ביות.ר
  • אם את לא רגישה, או רגישה חלקית – אז המינון חשוב וגם ההרכב.

מה זה אומר?

התערובת הנקראת "בושם" יכולה להכיל תמציות מגרות מאד של שמן ברגמונט, שמן מנטה ועוד, בריכוזים גבוהים. במקרה הזה היא תגרום לגירוי ברור.

היא גם יכולה להכיל רק תמציות עדינות יחסית של וניל ולבנדר. במינון נמוך. במקרה הזה, היא לא תגרום לגירוי.

בהכללה, לרוב ריחות פירותיים פחות גורמים לרגישות. או שאותן תמציות במינון גבוה – ואז היא תגרום לגירוי לאנשים שהם ברמת רגישות מסוימת ומעלה.

עוד סיבה לגירוי ב"בישום" זה האלכוהול. התמציות והשמנים האתריים לפעמים מזוקקים בעזרתו, והוא זה שגורם לגירוי.

איך נדע?

  • קודם כל – התוויות של רגולציה. אם תכשיר משווק בישראל ורשום עליו "לעור רגיש" או "לתינוקות" – משמע שעבר בדיקות קליניות על אנשים עם עור רגיש, ולא גרם לשום גירוי.
  • העוצמה. אם הריח בולט וחזק – סביר להניח שהריכוז גבוה
  • סוג הריח – אם הוא וניל, פירותי חלש, או פרחוני חלש מאד – סביר שהמינון נמוך. ריח תפוזי או לימוני חזק – כנראה יגרום לגירוי.

אופן השימוש

  • בישום במוצרים נשטפים, כגון סבון – מזיק הרבה פחות.
  • בישום במוצרים שנשארים על הפנים – מזיק יותר.
  • בישום במוצרים המכילים חומצות חריפות – מזיק אפילו יותר

לסיכום:

מרכיבי בישום הם אלרגניים ומזיקים. גם מרכיבי בישום טבעיים, כגון שמנים אתריים, הם מזיקים. הכיתוב על המוצר "לא מכיל בישום" לא באמת מעיד על היותו חופשי ממבשמים.

קוסמטיקה טובה היא קוסמטיקה נקיה מבישום טבעי או מלאכותי.

אז כן, אני משתמשת בבושם, אבל אני לא רוצה למרוח את עורי בבושם הזה, ובטח לא את פני. אני חושבת שבדרך כלל בישום בתכשירי טיפוח או איפור הוא רע מאד. אני משתדלת מאד להמנע ממוצרי טיפוח ואיפור שמכילים בושם ושמנים אתריים, פרט למוצרים נשטפים.
ממליצה לכולכן לעשות את זה, ולחברות הקוסמטיקה לפעול בהתאם.

מקורות שונים לקריאה נוספת

אישה עם שיער קצר נוגעת בפרח כתום עם האף שלה, סגורה בעיניים, ולוכדת את רגע הטעימה של הריח.

לגלות עוד מהאתר נושמת טיפוח

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

אהבת? שתפי את הפוסט

Related Posts

לגלות עוד מהאתר נושמת טיפוח

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא