מרכיבים פעילים לטיפוח העור: האם ריכוז גבוה יותר טוב יותר?

לפעמים נדמה לי שהרדיפה אחרי "הכי טוב" מוחלפת ב"הכי חזק". רבות מחפשות את הקרם "הכי פעיל" ובכך מתכוונות למוצר שיש בו ריכוז גבוה ביותר של מרכיב פעיל.
האם אחוז גבוה יותר של חומרים פעילים עדיף וטוב יותר? לא בהכרח, ולפעמים גם להיפך.

---

מהו מרכיב פעיל?

מדובר במרכיבים במוצרי טיפוח שנועדו לעשות פעולה מסוימת או לטפל בבעיה ספציפית. לדוגמה, אם מוצר טוען שהוא מבהיר את העור, המרכיבים הפעילים יהיו רכיבי הבהרה, כגון חומצה קוג'ית וליקוריץ'.

---

מה הריכוז האידיאלי?

רכיבים מסוימים נחקרו בריכוזים מסוימים, שבהם יעילותם הוכחה, וידוע גם מה הנזק הפוטציאלי שהם עלולים לגרום. כך נקבע הריכוז האידיאלי לשימוש במרכיב זה.
אך אם ריכוז כפול לא נחקר, לא בהכרח הוא יתן תוצאה טובה או מהירה יותר, והוא אפילו עלול לגרום לנזק כמו תוצאה הפוכה או גירוי.
באופן כללי יש קשר מינון-תוצאה שבו מינון גבוה יותר פירושו תוצאה משמעותית יותר, עד לנקודה מסוימת. בדרך כלל אם מגזימים במינון, היתרונות מתחילים להתאזן אך תופעות הלוואי מתגברות, ובסופו של דבר היתרונות כבר לא שווים את תופעות הלוואי.
לדוגמה- ניאצינמיד נחקר בריכוזים של 2%-4%-5% שבריכוזים הללו הוכחה יעילותו לעור. אבל יש הרבה חברות שמכניסות 20% למוצרים שלהן. למה? אולי זה יזיק? אם את רוצה להיות שפן הניסיונות – לכי על זה.

---

האם המיקום ברשימת המרכיבים אומר משהו על יעילות המוצר?

המרכיבים ברשימת המרכיבים ממוינים לפי הריכוז שלהם, ועבור ריכוזים מתחת ל1% הם בסדר אקראי.
אבל המשפט "אם זה לא בין 5 המרכיבים הראשונים, זה לא עובד" הוא שגוי, לרוב.
לדוגמה, רטינול הוכח כיעיל ב 0.5%, ומן הסתם הוא לא יופיע בתחילת רשימת המרכיבים. אך האם זה מפחית מאיכות המוצר שמכיל אותו? ממש לא.
אם יש לנו מוצר שבו ניאצינמייד במקום ה 5 ואחר שבו הוא במקום ה8, האם זה אומר שבאחד מהם הריכוז גבוה יותר? לא. ממש לא.

האם עצם קיומו של מרכיב ברשימת המרכיבים, אומר שהוא פעיל?

כאן התשובה הפוכה: עצם הקיום לא אומר שהוא פעיל, וגם לא אומר שהוא בריכוז שישפיע בכלל.

---

איזה מרכיב זה בדיוק?

עוד נושא מאד חשוב שלא כולם מתיחסים אליו – הפורמט של המרכיב הפעיל. חברות שיווקיות מתהדרות בשם הקיבוצי, ומשתדלות להטעות בנושא הזה.

לדוגמה: המון מוצרים מתהדרים בכיתוב "15% ויטמין C" – אך אין מה להשוות 15% ויטמין C בפורמט חומצה אסקורבית, ל15% ויטמין סי בפורמט של הנגזרת Ascorbyl Palmitate שהוא לא יעיל כמעט.

בהרבה מוצרים שכתוב עליהם שמכילים "חומצה אזלאית" למעשה מדובר בנגזרת Potassium Azeloyl Diglycinate

וגם בנושא ויטמין A / רטינואידים הפורמט של המרכיב מאד משמעותי, הרבה יותר מהריכוז המספרי. טרטינואין 0.05% יעיל יותר מRetinyl Palmitate בריכוז 1%.

---

הנוסחה במוצר הסופי אחראית על רמת הפעילות.

הכי חשוב איך "בישלו" או ניסחו את הנוסחה של המוצר.
בנוסחה הסופית של המוצר יש הרבה גורמים שמשפיעים על רמת האפקטיביות. לדוגמה

חומציות

לכל רכיב יש את רמת החומציות שהיא מיטבית עבורו. לכן, לדוגמה – חומצה גליקולית בPH =6 לא תהיה יעילה כמו חומצה גליקולית ב PH=3.5

ייצוב

מרכיבים מייצבים שונים שמונעים ממרכיבים להתפרק. דוגמה בולטת היא מרכיבי הגנה כימיים דור ישן בקרמים להגנה. יש קרמים שמכילים מייצבים שמונעים מהם להתפרק מהר, ויש כאלה שלא, ואז למעשה ההגנה נעלמת במהירות שיא, לפעמים תוך 40 דקות.

משפרי פעילות

מרכיבים כגון אלכוהול בריכוז נמוך שמעצים יעילות וחדירות של מרכיבים פעילים

האם מוצרי הכל-כלול אכן טובים?

מכירים את המוצרים האלה שהם סופרמרקט שיש בו הכל? יש חומצה גליקולית וגם רטינול וגם ניאצינמייד וגם חומצה אסקורבית וגם וגם… ברור שלא כל המרכיבים הללו מגיעים למלא מיצוי הפוטנציאל שלהם, ולו רק בגלל רמת חומציות לא מיטבית לחלקם. לפעמים זה לא כל כך נורא, אבל מי שרוצה לקבל את המקסימום, עדיף להפריד ל2 או יותר מוצרים נפרדים.

---

אז איך נדע מה לבחור?

לא כולנו נולדנו כימאים או רוקחים. קשה להבין את הדקויות שביצירת פורמולה של מוצר. נתקלתי גם באנשים שמצויים בתחום 30 שנים, ולא מסוגלים להבין כל מרכיב אפשרי במוצרים שלהם.
הדרך הכי טובה היא לשלב הכרות מינימלית עם מרכיבים פעילים, לדעת לנתח רשימת מרכיבים ברמה בסיסית וגם לסמוך על מי שכן מבין ואנחנו סומכים על דעתו. למשל, מותג שידוע לנו שהוא מאד איכותי (לא בגלל תדמית, אלא בגלל מוצרים עם מרכיבים טובים).

אל תאמינו לכותרות שיווקיות

יש מוצרים שנמכרים לכאורה עם ריכוז גבוה של מרכיב מסוים, אך בבדיקה עמוקה יותר, מסתבר שמדובר בהטעיה. להלן מספר דוגמאות:

• מוצר שרשום עליו 30% חומצה גליקולית.
  למעשה, מכיל 8% ח. גליקולית, 10% חומצה לקטית ו12% חומצה מנדלית. זה נכון שהוא 30% AHA אבל לא נכון שזה 30% גליקולית. (טוב שכך, כי זה חזק ואפקטיבי מאד גם כך).
• או מוצר שכתוב עליו "בוסטר"
  למעשה מכיל ריכוז זניח של נגזרת לא פעילה במיוחד של רכיב פעיל.
• סרום "עם 80% חומצה היאלורונית"
  מדובר בהטעיה, כי למעשה זה 80% תמיסת חומצה היאלורונית במים (כנראה 78% מים ועוד 2% חומצה היאלורונית) . לשם כך נדרש להכיר את המרכיב עצמו (לא נוזלי) ולהכיר את הריכוז הנפוץ שלו (2%) .
• מונחים כמו "נבדק דרמטולוגית", "מוכח קלינית" אינם אומרים הרבה.
  מונחים רגולטוריים, בעיקר במקומות שידועה הרגולציה – יכולים להעיד הרבה. למשל בישראל "לעור רגיש" או "לתינוקות" – מונחים שמשרד הבריאות מפקח עליהם באופן מיוחד, ואסור להשתמש בהם בלי אישור של משרד הבריאות.

אפשר ללמוד לפסול מוצרים על סמך ריכוז מרכיבים

למשל, אם המוצר נוזלי, ויש בו alcohol כמרכיב ראשון, שני או שלישי, כנראה שהריכוז שלו הרבה מעל 5% – וזו סיבה מספקת לפסול אותו.
או שאם מוצר מתימר לטפל בקמטים, וכל מה שיש בו זה מרכיבי לחות ובישום – אז כדאי להיות מודע שהוא יטפל רק ביובש ולא יותר מכך.
אם את רגישה לבישום, ואת רואה בישום או שמנים אתריים (שמנים מעלים ופרחים) במיקום ברשימת המרכיבים המעיד על ריכוז גבוה יחסית במוצר – סביר להניח שהוא לא בשבילך.

---

פוסטים רלוונטיים

איך לקרוא רשימת מרכיבים

---