מה זה "קומדוגני"?
קומדוגני או באנגלית Comedogenic (מבטאים ko-mead-do-jen-ick) הוא מרכיב שעלול לגרום לאקנה. באקנה הנקבוביות או זקיקי השיער נסתמים ונוצר קומודון.
מספר גורמים יכולים לגרום להופעת קומודונים, כולל עודף הפרשת סבום, עור מת, איפור או מוצרים אחרים שנתקעים בנקבוביות.
חומרים שעלולים לגרום לקומודונים (שחורים ולבנים), או לנקבוביות חסומות, ידועים כ"קומדוגניים" או "קומודוניים" והם לא מומלצים למי שרגישה לאקנה.
חומר לא קומדוגני הוא חומר שאין לו פוטנציאל לסתום נקבוביות בעור. מוצרים שעל התוית שלהם רשום
"non-comedogenic" לא אמורים לגרום לנקבוביות חסומות.
מדד קומדוגניות היא הסבירות שמרכיב יגרום לנקודות שחורות ולסתימת נקבוביות. יש סקאלה שמכמתת את הסבירות הזו. המרכיבים מדורגים בסולם של 0 עד 5 , כאשר 0 הוא לא קומדוגני ו-5 הוא קומדוגני מאד.
דוגמאות
דוגמאות למרכיבים לא קומדוגניים הם: אלוורה, שמן חמניות, ויטמין C וגליצרין.
דוגמאות למרכיבים קומדוגניים: שמן קוקוס, שמן נבט חיטה, חמאת קקאו , לנולין.
האם מוצר לא קומדוגני טוב לטיפול באקנה קיים?
לא! זה רק אומר שהמוצר לא יחמיר את האקנה. שימוש במוצרים לא קומדוגנים הוא אמצעי זהירות שיכול לנקוט מי שלא בטוח מה גורם להתפרצויות האקנה שלו. אבל "לא קומדוגני" זה לא אומר שהוא ישפר ויטפל באקנה.
האם כל שמן הוא קומדוגני?
התשובה היא לא.
יש שמנים , כגון סקוואלין, חוחובה, חריע, שקדים – שהם בכלל לא קומדוגניים.
לעומת זאת, מוצרים נטולי שומן יכולים להיות קומדוגניים כי הם עשויים להכיל מרכיבים אחרים חוסמי נקבוביות.
האם מרכיבים קומדוגנים בהכרח יגרמו להתפרצות פצעונים?
לא בהכרח. יש אנשים שזה משפיע עליהם, ויש כאלה שלא.
האם ההשפעה של מרכיב קומדוגני היא מיידית
אף מוצר לא יכול לגרום לפצעון בן לילה! לפצעונים לוקח 4-6 שבועות להיווצר ולהגיע לפני השטח. הדבר היחיד שתוכלי לראות אחרי יישום יחיד הוא גירוי או תגובה אלרגית. כלומר – אם השתמשת במוצר ומיד נוצרו לך פצעים – זה בגלל אלרגיה/גירוי מהמוצר, ולא בגלל שהוא קומדוגני.
לפעמים לוקח מס' שבועות עד שרואים את השפעת המרכיב הקומדוגני על העור. לכן מומלץ לחכות מספר שבועות לפני הוספת מרכיב נוסף.
החסרונות של הסקאלה הקומדוגנית נובע מאופן הבדיקה
אין הגדרה פורמלית (למשל של ה FDA) לגבי ההגדרה של המונח "לא קומדוגני".
כמו כן, חלק ניכר מהמידע על הקומדוגניות מגיע ממחקרים בבעלי חיים שהתרחשו לפני 2013, למשל ממחקר מ-1984 על ארנבות.
שימו לב שאם הבדיקה נעשית במדינה שבה אסורים ניסויים בעלי חיים, למשל באיחוד האירופי EU אחרי 2013, אז אפשריות רק שיטות בדיקה שלא מערבות בעלי חיים.
הסקאלה הקומדוגנית מניחה הרבה הנחות ומודלי הבדיקה שבהם נעשה שימוש הם לא הטובים ביותר.
כמו כל הבדיקות על רכיבים – תמיד התוצאות הן סטטיסטיות. ההסתברות לקומדוגניות היא גבוהה/נמוכה.
בדיקת הקומדוגניות של מרכיבים קוסמטיים
יש שתי שיטות בדיקה.
- בדיקות על אוזניים של ארנבות (REA). החומר הונח על תעלת האוזן הפנימית של ארנבת בריכוז של 10% עד 100% והושאר למשך שבועיים, ובשלב זה יסתכלו המדענים על הזקיקים ועל שינוי ההתרחבות שלהם.
פרט לכך שהבדיקה היתה לא הכי מוסרית, מודל זה מוביל לתוצאות חיוביות כוזבות שכן מרכיב שהוא קומדוגני בבדיקה זו, עשוי שלא להיות קומדוגני על עור אנושי. גם המדידה היתה סובייקטיבית – התרחבות זקיקים, ששונה מהיווצרות קומודון. חוץ מזה, אוזנים של ארנבות יותר רגישות מעור האדם, לכן הבדיקה טובה להוכחת אי-קומדוגניות ופחות טובה לבדיקת קיום קומדניות. - מדידה מודרנית יותר נקראת "ביופסיה פוליקולרית CYANOACRYLATE" והוא מבוצע על אנשים מתנדבים. החומר בריכוז של 10% עד 100% מונח על הגב העליון של הנבדקים ולאחר מכן נסגר עם תחבושת למשך 48 עד 72 שעות. תהליך זה חוזר על עצמו במשך שבועות עד חודשים. לאחר מכן מניחים דבק ציאנואקרילט על העור וובעזרת לוחות זכוכית מקלפים את השכבות החיצוניות של השכבה הקרנית יחד עם כל פקקי החלב. בעזרת מיקרוסקופ, מחשבים את מספר הזקיקים והמיקרו-קומודונים לסמ"ר כדי לקבוע את הפוטנציאל הקומדוגני של מרכיב.
החסרונות של הבדיקה הם שתהליך הבדיקה הוא לא בדיוק התהליך בו משתמשים במרכיבים באופן רגיל (סגירה ל72 שעות), כמו כן, הפיזיולוגיה של עור הפנים שונה מעור הגב.
חסרונות נוספים נובעים מכך שאין התיחסות לריכוז המרכיב. חומרים מסוימים הם קומדוגניים בריכוז גבוה, אבל כלל לא קומדוגניים בריכוז נמוך.
גם אין התיחסות לפורמולה – שמאד משפיעה על הפוטנציאל הקומדוגני של מרכיב. למשל שמן או אבקה. רכיב שעלול להיות קומדגני, בסבון הוא דוקא מצוין, וכו'.
בדיקת הקומדוגניות של מוצרי קוסמטיקה
הרבה יותר מהימנים ומדויקים מבדיקת מרכיבים, כי ההתיחסות היא לריכוז בפועל של הרכיבים הקומדוגנים בפורמולה.
הבדיקה נעשית בשיטות שונות. הנה כמה מהשיטות המרכזיות שנמצאות בשימוש:
- בדיקה על ביצי תרנגולת מודגרות (HET-CAM)
- בדיקות על אזניים של עכברים בחיות (Mouse Ear Swelling Test)
- בדיקות על בני אדם – מורחים על עור האדם למשך תקופת זמן ואחרי כן בודקים את כמות הנקבוביות והפטריות שנוצרות תוך שימוש בשיטות מיוחדות . גם בהחדרה לעור וגם במדבקות עם כיסוי לכמה ימים. לעיתים בודקים קומדוגניות על הפנים ולעיתים על עור הגב העליון, כיוון שהעור דומה וגם הנטיה לקומודונים.
- בדיקת קומדוגניות בתרביות רקמה במערכת דמוי-עור (Skin Equivalent Model): בשיטה זו, יוצרים דמוי-עור מבוסס תרבות תאים המייצג את העור האנושי. תרכובות נבדקות על הדמוי-עור למען זיהוי רמת הקומדוגניות.
- בדיקות באמצעות מכשיר על עור אדם (Sebumeter): המכשיר מונה את השומן שנמצא בעור הפנים, ומשווים בין ערכי השומן לפני ואחרי השימוש במוצר המבוקש. אם רמת השומן משתנה לאחר השימוש, ייתכן שהמוצר מגרים בעיות קומדוגניות.
דוגמה לבדיקת קומדוגניות של מוצר שהתבצעה באירופה ב 2023: בדיקה על עור הפנים של נשים וגברים, בגילאים 18-55 עם עור פנים מעורב עד שמן, גם כאלו עם נטיה לאקנה. הבדיקה למשך 28 יום.
כדי לקבל תוצאות מדויקות ואמינות, יש לבצע את הבדיקות בתנאים סטנדרטיים במעבדות מוסמכות ובהתאם לפרוטוקולים מדויקים. כמו כן, חשוב לקחת בחשבון שכל אדם יכול להגיב בצורה שונה למרכיבים ולכן התוצאות יכולות להיות אישיות ולא כלליות.
אם את מודאגת לגבי קומדוגניות פוטנציאלית של מוצר, הכי טוב זה לעשות בדיקת ניסוי על פנים הזרוע או מאחורי האוזן לפני השימוש במוצר קוסמטי חדש על הפנים שלך.
טבלת קומדוגניות של מרכיבים
הסתייגות
כאמור, לטבלה הזו מגבלות רבות: היא מתיחסת לרכיבים בלי להתיחס למינון ולפורמולה, הבדיקות נערכו לא על פנים של אנשים, והקומדוגניות היא דבר אישי.
הכי טוב לבדוק מוצר שאושר באירופה או ישראל להיות "לא קומדוגני". אם אין אישור כזה, אז הטבלה המצורפת זה זה מה שיש, בינתיים, למי שרוצה להמנע ממוצרים עם פוטנציאל לגרום פצעים.
איך עובדים עם הטבלה?
איך נוכל לדעת אם מוצר קומדוגני? נבדוק שאין מרכיבים שממוספרים 3-5 בתחילת רשימת המרכיבים, בין ה6-7 המרכיבים הראשונים. אם המספרים הגבוהים יותר נמצאים הרחק למטה ברשימה, המוצר כנראה בטוח.
אלה המשמעות של המספרים בטבלה זו:
0 – לא יסתום נקבוביות, 1 – סבירות נמוכה , 2 – נמוך בינוני,
3 – בינוני, 4 – גבוה למדי, 5 – סבירות גבוהה שזה יסתום נקבוביות
| מרכיב | מדד קומדוגניות | רמת גירוי | |
|---|---|---|---|
| Algae Extract | תמצית אצות | 5 | 4 |
| Carrageenan | 5 | 2 | |
| Isocetyl Stearate | 5 | 0 | |
| Isopropyl Isostearate | 5 | 0 | |
| Isopropyl Myristate | 5 | 3 | |
| Laureth 4 | 5 | 4 | |
| Octyl Stearate | 5 | 5 | |
| Oleth-3 | 5 | 2 | |
| Red Algea | אצה אדומה | 5 | 2 |
| Sodium Chloride | נתרן כלורי | 5 | 3 |
| Sodium Lauryl Sulfate | SLS | 5 | 2 |
| Wheat Germ Oil | שמן נבט חיטה | 5 | 2 |
| Acetylated Lanolin | 4 | 0 | |
| Acetylated Lanolin Alcohol | 4 | 2 | |
| Algin | 4 | 4 | |
| Cocoa Butter | חמאת קקאו | 4 | 0 |
| Coconut Butter | חמאת קוקוס | 4 | 0 |
| Coconut Oil | שמן קוקוס | 4 | 1 |
| Isopropyl Palmitate | 4 | 0 | |
| Lauric Acid | 4 | 1 | |
| Octyl Palmitate | 4 | 1 | |
| PEG 16 Lanolin | 4 | 3 | |
| Propylene Glycol Monostearate | 4 | 0 | |
| Syearyl Heptanoate | 4 | 0 | |
| Avocado Oil | שמן אבוקדו | 3 | 0 |
| Butyl Stearate | 3 | 0 | |
| Colloidal Sulfur | גופרית קולואידית | 3 | 4 |
| Corn Oil | שמן תירס | 3 | 0 |
| D&C Red # 17 | 3 | 0 | |
| D&C Red # 21 | 3 | 0 | |
| D&C Red # 3 | 3 | 0 | |
| Dioctyl Succinate | 3 | 2 | |
| Glyceryl Stearate SE | 3 | 2 | |
| Laureth 23 | 3 | 0 | |
| Myristic Acid | 3 | 0 | |
| PEG 75 Lanolin | 3 | 2 | |
| PEG 8 Stearate | 3 | 1 | |
| Sodium Laureth Sulfate | SLES | 3 | 2 |
| Soybean Oil | שמן סויה | 3 | 0 |
| Sulfated Castor Oil | שמן קיק סולפטי | 3 | 2 |
| Sulfated Jojoba Oil | שמן חוחובה סולפטי | 3 | 2 |
| ——— | ——— | —- | —- |
| Almond Oil | שמן שקדים | 2 | 0 |
| Apricot Kernel Oil | שמן גרעיני משמש | 2 | 0 |
| Ascorbyl Palmitate | 2 | 0 | |
| Benzoic Acid | חומצה בנזואית | 2 | 3 |
| Camphor | קמפור | 2 | 2 |
| Capric Acid | 2 | 2 | |
| Cetearyl Alcohol | 2 | 2 | |
| Cetyl Alcohol | 2 | 2 | |
| D&C Red # 19 | 2 | 0 | |
| Evening Primrose Oil | שמן נר הלילה | 2 | 2 |
| Jojoba Oil | שמן חוחובה | 2 | 0 |
| Lanolin Alcohol | 2 | 0 | |
| Oleth-10 | 2 | 1 | |
| Olive Oil | שמן זית | 2 | 0 |
| Peanut Oil | שמן בוטנים | 2 | 0 – 2 |
| Palmitic Acid | 2 | 0 | |
| Safflower Oil | שמן חריע | 2 | 0 |
| Stearic Acid | 2 | 0 | |
| Stearyl Alcohol | 2 | 2 | |
| Tocopherol (Vitamin E) | ויטמין E | 2 | 2 |
| Vitamin A Palmitate | 2 | 1 | |
| Beta Carotene | בטא קרוטן | 1 | 0 |
| Butylene Glycol | 1 | 0 | |
| Calendula | קלנדולה | 1 | 0 |
| Candelilla Wax | חמאת קנדלילה | 1 | 0 |
| Caprylic Acid | 1 | 3 | |
| Carnuba Wax | 1 | 0 | |
| D&C Red # 4 | 1 | 0 | |
| D&C Red # 6 | 1 | 0 | |
| D&C Red # 7 | 1 | 0 | |
| D&C Red # 9 | 1 | 0 | |
| Dimethicone | דימיתיקון (סיליקון) | 1 | 0 |
| Glyceryl Stearate NSE | 1 | 0 | |
| Lanolin Oil | שמן לנולין | 1 | 0 |
| Lanolin Wax | חמאת לנולין | 1 | 0 |
| Lithiumm Stearate | 1 | 0 | |
| Magnesium Stearate | 1 | 0 | |
| PEG 100 Stearate | 1 | 0 | |
| Polyethylene Glycol (PEG 400) | 1 | 0 | |
| Simethicone | סימיתיקון (סיליקון) | 1 | 0 |
| Squalene | סקוואלין | 1 | 0 |
| Talc | טאלק | 1 | 0 |
| Zinc Oxide | תחמוצת אבץ | 1 | 0 |
| Acetone | אצטון | 0 | 5 |
| Allantoin | 0 | 0 | |
| Aloe Vera | אלוורה | 0 | 0 |
| Ascorbic Acid | חומצה אסקורבית (ויטמין C) | 0 | 0 |
| Carbomer | 0 | 1 | |
| Emu Oil | 0 | 0 | |
| Ethylparaben | 0 | 0 | |
| Isopropyl Alcohol | 0 | 4 | |
| Magneseium Aluminum Silicate | 0 | 0 | |
| Papain | 0 | 0 – 3 | |
| Propylparaben | 0 | 0 | |
| Sodium Hyaluronate | חומצה היאלרונית | 0 | 0 |
| Sodium PCA | 0 | 0 | |
| Sunflower Oil | שמן חמניות | 0 | 0 |
| Beeswax | דונג דבורים | 0-2 | 0 |
מקורות
- Fulton, James E. “Comedogenicity and Irritancy of Commonly Used Ingredients in Skin Care Products.” Journal Society of Cosmetic Chemists, 1989, .
- A re-evaluation of the comedogenicity concept , Zoe Diana Draelos , Joseph C DiNardo, 2006
איפה קונים?
חלק מהקישורים רווחיים. אודה למי שתקנה דרכם ותתמוך בבלוג.
חנויות בחו"ל
- iHerb – כאן לאתר. קראי כאן את כל ההוראות לקניה ראשונה, שיטות משלוח ומבצעים.
לא לשכוח את קופון ההנחה VBZ993 - אתר Olive Young למידע על האתר ולמבצע נוכחי . המלצות פה קופון NOSHMET24;
חברות ישראליות – בכולן הקופון NOSHEMET נותן הנחות קבועות.
קופונים להרבה אתרים וגם מבצעים מעודכנים יש פה
לגלות עוד מהאתר נושמת טיפוח
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
