פוטוטוקסיות בקוסמטיקה

– כשצמחים ושמש לא מסתדרים יחד

עולם הקוסמטיקה אוהב להשתמש ברכיבים טבעיים – במיוחד שמנים אתריים ותמציות צמחים. אבל לא כל מה שטבעי הוא תמים וטוב! חלק מהרכיבים הצמחיים הללו עלולים להיות פוטו-טוקסיים – כלומר, הם הופכים לרעילים לעור כשיש חשיפה לשמש.
יש גם רכיבים לא צמחיים שהם פוטוטוקסיים.
בפוסט הזה אצלול לעומק התופעה, אסביר את מנגנון הפעולה ואפרט את הרכיבים המרכזיים שכדאי להכיר ולהיזהר מהם בשעות היום.

---

מהי פוטוטוקסיות Phototoxicity ?

המילה פוטוטוקסי היא הֶלְחֵם של פוטו – אור /קרינה ו-טוקסי – רעיל.
פוטוטוקסיות Phototoxicity זו תגובה כימית של חומרים מסוימים בעור כשהם נחשפים לקרינת UV, בעיקר UVA, וגורמים לנזק ישיר לתאי העור.
חשיפה לחומרים הללו שלא בנוכחות UV לא מביאה לתגובה הזו.
התגובה הזו מתרחשת במהירות – שעות בודדות לאחר החשיפה – (היא שונה מפוטוסנסיטיביות, שהיא תגובה חיסונית שמופיעה באיחור).
התגובה יכולה לכלול:

• כוויות דמויות שמש (אפילו מקומיות וחמורות)
• אריתמה, שלפוחיות, בצקות
• ולאורך זמן – היפרפיגמנטציה ממושכת

---

מנגנון הפעולה של חומרים פוטוטוקסיים

ברוב המקרים, מדובר בתרכובות מסוג פוראנוקומרינים (Furocoumarins) ובקיצור FCs . אלו מולקולות ארומטיות פוליאצטילניות המצויות בצמחים ממשפחת הסוככיים (כגון פטרוזיליה, סלרי) וההדרים (כגון תפוז, לימון, ברגמוט).
חומרים אלו מיוצרים על ידי הצמחים כמנגנון של הגנה עצמית, מפני בע"ח ומזיקים כגון חרקים, פטריות ועוד טפילים.

מה קורה כשהם פוגשים שמש?

כאשר מולקולה פוטואקטיבית סופגת פוטונים של קרינת UVA (בתחום 320–400 nm ) היא עוברת למצב מעורר אנרגטית (excited state),
מהמצב הזה עשויים להיות 2 מנגנוני פעולה עיקרים: יצירת קשר קוולנטי עם בסיסי DNA או יצירת רדיקלים חופשיים – חמצן רעיל:

1. היקשרות ל־DNA וגרימת נזק גנטי
   כשחומר כמו פסוראלן (Psoralen) נחשף לקרינת UVA, הוא נכנס לפעולה ומתחבר לחלקים מסוימים בתוך ה־DNA של תאי העור.
   זה עלול לשבש את ההוראות שה־DNA נותן לתא, ולגרום לו להפסיק לתפקד כמו שצריך – ואפילו “להתאבד” בתהליך טבעי שנקרא אפופטוזיס (מוות תאי).
   מנגנון זה מוכר גם בטיפול רפואי שנקרא PUVA, שבו משלבים את הפסוראלן עם קרינת UVA כדי להרוס תאים בעייתיים – כמו בטיפול בפסוריאזיס.
   
2. יצירת רדיקלים חופשיים / חמצן רעיל (ROS) שמחמצן את התא
   לפעמים, החומר הפעיל לא תוקף ישירות את ה־DNA, אלא “מעביר” את האנרגיה מהשמש לחמצן שנמצא בעור – והופך אותו לצורה מסוכנת ופעילה מאוד שנקראת ROS (רדיקלים חופשיים).
   הרדיקלים האלו תוקפים את כל מה שסביבם – שומנים, חלבונים ואפילו את ה־DNA – וגורמים נזק חמצוני עמוק לתא.

---

מה קורה כשיש פוטוטקסיות? תגובה פוטוטוקסית

כאשר חומרים פוטוטוקסיים מופעלים על ידי קרינת השמש, הנזק ניכר ברמה התאית:

• הרס דופן התא – כמו לפרוץ את חומת ההגנה של הבית: התא נחשף ונפגע בקלות.
• פגיעה ב־DNA – הקוד הגנטי של התא משתבש, כמו פגיעה בהוראות ההפעלה שמנהלות את כל המערכת.
• הרס חלבונים – "המכונות" הקטנות שמפעילות את התא מתקלקלות – והפעילות התקינה נעצרת.

התוצאה: תגובה דלקתית חריפה בעור, שמתבטאת באודם, נפיחות, כאב ולעיתים גם בשלפוחיות. בהמשך, עלול להישאר נזק ארוך טווח, כמו כתמים כהים או רגישות חוזרת לאור.

---

הרכיבים הפוטוטוקסיים הנפוצים בקוסמטיקה

שמנים אתריים הדריים – Cold-Pressed Citrus Oils

השמנים האתריים ההדריים עשירים בפוטוטוקסינים הנקראים פוראנוקומרינים כמו Bergapten / 5-MOP, Psoralen, ו-Xanthotoxin / 8-MOP,
הערה: הטוקסיות היא בעיקר כשהם מופקים בכבישה קרה cold-pressed (ולא בזיקוק באדים) ככלל, שמנים אתרים אתריים מזוקקים (Steam-Distilled) מכילים פחות או ללא פוטוטוקסינים – וניתנים לשימוש בטוח יותר.

• למה? כי FCs הן מולקולות כבדות, לכן פחות נדיפות יחסית. כאשר שמן אתרי מופק בזיקוק בקיטור, החומרים הכבדים כולל FCs נשארים בקליפה, ואינם עוברים עם שאר הרכיבים הכימיים בצמח. לעומת זאת, בכבישה קרה (סחיטה) לגודל המולקולה יש פחות משמעות, וכך גם FCs עוברים אל השמן האתרי.

שמנים אתריים פוטוטוקסיים

שם השמן בעברית	שם INCI	פוטוטוקסינים עיקריים
שמן ברגמוט	Citrus Aurantium Bergamia (Bergamot) Fruit Oil	Bergapten
שמן ליים	Citrus Aurantifolia (Lime) Oil	Bergapten, Psoralen
שמן לימון	Citrus Limon (Lemon) Peel Oil	Bergapten
שמן תפוז מר	Citrus Aurantium Amara (Bitter Orange) Oil	Psoralen
שמן אשכולית	Citrus Paradisi (Grapefruit) Oil	Furocoumarins שונים
שמן עלי תאנה	Ficus Carica (Fig) Leaf Extract / Oil	Psoralen
שמן רוטה (Ruta)	Ruta Graveolens Oil	Psoralen, Xanthotoxin
שמן טגטס (Tagetes Minuta)	Tagetes Minuta Oil	Tagetone, cis-β-Tagetone, פוראנוקומרינים
שמן אנג’ליקה(Angelica Archangelica Root Oil) –	Angelica Archangelica Root Oil	פוראנוקומרינים (לרוב Bergapten ו־Xanthotoxin)
שמן סלרי (Apium Graveolens Seed Oil)	Apium Graveolens Seed Oil	Psoralen
שמן פֶּרַע(היפריקום , שמן יוחנן)	Hypericum perforatum Oil (St. John's Wort Oil)	Hypericin

• Methoxsalen / 8-MOP – פסורלן סינתטי (אינו מאושר לשימוש בקוסמטיקה)
• Coal Tar – בזפת פחם קיימות תרכובות פוליארומטיות פוטוטוקסיות (באירופה אסור לשימוש כי מסרטן B1, בארה"ב מוגבל מאד בשמפו קשקשים )
• 6-Methylcoumarin, Anthracene derivatives – מופיעים בעיקר בחומרים רפואיים או בניחוחות ישנים. (מוגבל מאד ונדיר בקוסמטיקה)

---

מה ההבדל בין פוטוטוקסי לפוטוסנסטיבי?

למרות שהמונחים "פוטוטוקסיות" ו"פוטוסנסיטיביות" לעיתים משמשים בערבוביה, מדובר בשתי תופעות שונות לחלוטין מבחינה ביולוגית וקלינית.

פוטוטוקסיות (Phototoxicity) –
תגובה של העור לחשיפה לשמש בעקבות שימוש ברכיבים מסוימים, לרוב ממקור צמחי, שגורמים לכוויות, אודם או שלפוחיות.
זו תגובה כימית ישירה בין חומר חודר-עור לבין קרינת UV, לרוב בתחום ה-UVA. התגובה אינה מערבת את מערכת החיסון, והיא מופיעה תוך שעות לאחר החשיפה לשמש. עוצמת התגובה תלויה הן בכמות החומר והן בעוצמת הקרינה, ויכולה לכלול כוויות, שלפוחיות ופיגמנטציה.

פוטוסנסיטיביות (Photosensitivity) –
רגישות מוגברת של העור לשמש בגלל רכיבים שמפחיתים את יכולת העור להגן על עצמו מקרינה, מה שעלול לגרום לגירוי, דלקת או היפרפיגמנטציה.
זו תגובה חיסונית, בדומה לאלרגיה, בה מערכת החיסון מזהה את החומר החשוף לשמש כגורם זר. התגובה מופיעה באיחור (בדרך כלל לאחר 24–72 שעות), עשויה לכלול פריחה דמוית אקזמה, גרד וקשקשת – והיא אינה בהכרח תלויה במינון החומר.
לרוב היא מופיעה בגלל רכיבים פעילים במינון יתר לעור שאינו מורגל בהם או רגיש. למשל: רטינואידים, חומצות AHA

פוטוטוקסיות שכיחה הרבה יותר וניתנת לחיזוי, בעוד שפוטוסנסיטיביות נדירה יותר ובלתי צפויה.

---

תקנות ורגולציה: מה מותר?

IFRA – (International Fragrance Association) היא האגודה הבינ"ל לריח שמאגדת את חברות הריח הגדולות בכל העולם. IFRA קובעת תקנים בטיחותיים לשימוש בחומרי ריח, בהתבסס על מחקרי רעילות, פוטוטוקסיות, גירוי, רגישות, קרצינוגניות ועוד.
IFRA קבעה מגבלות חמורות לשימוש בפוראנוקומרינים ושמן אתרי פוטוטוקסיים בתוך המוצר. הריכוז הכולל של FCs במוצר הסופי הוא שקובע את הסיכון לתגובה בעור לקרינת השמש.

• שמן ברגמוט כבישה קרה (לא FCF): עד 0.4% בתכשירים ללא שטיפה
• שמן לימון כבישה קרה (לא FCF): עד 2% בתכשירים ללא שטיפה
• ברמות גבוהות – חובה אזהרת שמש בתווית.
• לשימוש בשמנים פוטוטוקסיים במריחה על העור, תמיד נלווית  האזהרה להימנע מחשיפה לשמש במשך 12 שעות לפחות לאחר השימוש במוצר.

גם התקנות האירופאיות (CosIng) דורשות דיווח ואזהרה כאשר תכולת 5-MOP (Bergapten) עולה על 0.001% בתמרוק ללא שטיפה.

אין סיבה לחרדה ודאגה מוגזמת!!!

רוב מוצרי הטיפוח המודרניים עוברים בדיקות בטיחות, עומדים ברגולציות ולא גורמים לבעיות. היצרנים מודעים לבעיה ונמנעים מרכיבים מסוכנים. הבעיות מתרחשות בעיקר עם:

• מוצרים עם בישום יתר
• מוצרים ביתיים או "טבעיים" ללא פיקוח
• מוצרים זולים מיצרנים לא מוסדרים
• שימוש במוצרים שלא מיועדים לעור (כמו שמנים לבישול)

---

לסיכום

• טבעי לא תמיד אומר בטוח
• להזהר ממוצרים עם ריח הדרים בולט, כי שמנים הדריים בכבישה קרה = פוטוטוקסיות.
• שמנים מזוקקים / FCF = בטוחים יותר. לשים לב לכיתוב FCF ברשימת רכיבים
• קרם פנים עם שמן ברגמוט או ליים? רק בערב, או עם מסנן קרינה גבוה
• להזהר ממוצרים עם צבע ירוק, ורוד או כחול חזק.
• תגובה פוטוטוקסית לא תמיד מיידית – אך הנזקים (בעיקר פיגמנטציה) עשויים להיות ממושכים מאוד
• לקרוא רשימת רכיבים.
• לא לצאת לשמש עם מוצרים שאתם לא בטוחים לגביהם.
• לשים לב לזמן חשיפה: לאחר שימוש בחומר פוטוטוקסי, יש להימנע מחשיפה לאור שמש ישיר למשך מספר שעות. 

---

מקורות לקריאה נוספת

1. Moore DE. "Drug-induced cutaneous photosensitivity: incidence, mechanism, prevention and management." Drug Safety, 2002.
2. IFRA Standards Library – www.ifrafragrance.org
3. CosIng Database – ec.europa.eu
4. API – Phototoxicity Testing & Regulatory Framework, 2023.
5. Guidance Document on Integrated Approaches to Testing and Assessment (IATA) for Phototoxicity Testing, OECD , 2024

פוסטים בנושאים קרובים

בישום בקוסמטיקה 

---