הכל על רטינואידים בטיפוח העור

השימוש ברטינואידים למיניהם (רטיןA, רטינול, רטיניל וכו') בטיפוח הוא נפוץ מאד בטיפוח. הוא מטפל באקנה, קמטים, היפר-פיגמנטציה ועוד. הוא נמצא בתרופות מרשם וגם במוצרי קוסמטיקה רבים.מהו רטינואיד? מה תפקידו? איך משתמשים בו? ואיך בוחרים את המוצר שהכי מתאים לעור שלנו? על כל זה בהרחבה בפוסט הזה

---

מהו רטינואיד?

המושג "רטינואיד" (Retinoid) מתייחס למשפחת תרכובות טבעיות וסינתטיות המבוססות על המבנה המולקולרי של ויטמין A.
על פי ההגדרה המדעית המעודכנת, רטינואיד הוא חומר שבעצמו, או לאחר תהליך מטבולי בתא, מסוגל להיקשר לרצפטורים (קולטנים) גרעיניים ספציפיים המכונים RAR ו-RXR. קישור זה מוביל לשעתוק (Transcription) של גנים מסוימים, ובכך "מכתיב" לתא לבצע פעולות ביולוגיות מבוקרות כמו התחדשות והתמיינות.

המקורות לוויטמין A בגופנו מגוונים: מהחי אנו צורכים רטיניל-אסטרים (כמו רטיניל פלמיטייט), בעוד שירקות כתומים (כמו גזר ודלעת) מספקים לנו קרוטנואידים (כמו בטא-קרוטן). הקרוטנואידים נחשבים ל"קדם-ויטמין" (Provitamin A), שכן על הגוף לבקע אותם בתהליך אנזימטי כדי להפכם לרטינואידים פעילים. בגוף, הוויטמין נאגר בכבד ומשונע דרך זרם הדם אל תאי היעד, שם הוא עובר שרשרת המרות עד להפיכתו לחומצה רטינואית – הצורה היחידה שהתא יודע "לקרוא".

כיום קיימים ארבעה דורות של רטינואידים, הכוללים נגזרות מוכרות בקוסמטיקה כמו רטינול ורטינל, לצד מולקולות סינתטיות מתקדמות וסלקטיביות יותר.

הפוסט לא מתיחס לתרופות לנטילה פומית (בליעה) כמו האיזוטרטינואין (Isotretinoin) המוכר כראוקוטן.

קצת היסטוריה

הביסוס המדעי של משפחת הרטינואידים החל בראשית המאה ה-20. בשנת 1931 הוענק פרס נובל לכימיה לפול קארר (Paul Karrer) על קביעת המבנה המולקולרי של ויטמין A, ורק כ-16 שנים לאחר מכן, ב-1947, הצליחו מדענים לסנתז את הרטינול (ויטמין A טהור) בתנאי מעבדה.

פריצת הדרך המשמעותית ביותר בשימוש טופיקלי (חיצוני) התרחשה בסוף שנות ה-60. ד"ר אלברט קליגמן וד"ר ג'יימס פולטון פיתחו את החומצה הרטינואית (Tretinoin), הידועה כנגזרת הפעילה ביותר של ויטמין A.

במקור, הפיתוח נועד לספק מענה קליני למחלת האקנה, אולם במהלך הטיפול החלו להצטבר עדויות מחקריות ודיווחים מהשטח על שיפור ניכר במרקם העור ובהפחתת עומקם של קמטוטים.

בעקבות ממצאים אלו, הורחב המחקר הקליני ובמהלך שנות ה-80 וה-90 נבחנו סגולות הרכיב בטיפול בנזקי שמש מצטברים (Photoaging). בשנת 1995 העניק ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) אישור רשמי לשימוש בטרטינואין לטיפול בסימני פוטו-אייג'ינג: קמטוטים עדינים, כתמי פיגמנטציה וחספוס העור. עד היום, הטרטינואין נותר "תקן הזהב" (Gold Standard) המחקרי, והוא הרכיב היחיד המחזיק באישור רפואי רגולטורי לטיפול בשינויים מבניים בעור שנגרמו מחשיפה לקרינת UV. ה FDA אישר את טרטינואין ל"שימוש נגד נזק מהשמש". למעשה, הטרטינואין הוא המרכיב היחידי שאושר על ידי ה- FDA בתחום האנטי אייג'ינג. (הם השתמשו בביטוי האנטי, שאינני אוהבת)

מה עושים הרטינואידים לעור?

רטינואידים, ובמיוחד טרטינואין, עובדים על העור ברמה התאית והם  גורמים לתאי העור להתנהג בצורה בריאה. זו הסיבה שהם פותרים מגוון רחב מאד של בעיות בעור: אקנה, קמטים, כתמים ועור עייף.
מחקרים רבים הוכיחו יעילות לטיפול באקנה וגם כטיפול לקמטוטים והיפרפיגמנטציה. יעילותם הוכחה באין-ספור מחקרים קליניים שהשתמשו בתוספת להערכה קלינית סובייקטיבית, במדדים אובייקטיביים כמו ביופסיות, אולטרסאונד עורי והערכות ממוחשבות.

• ויסות התחדשות התאים (Cell Turnover): הרטינואידים מפחיתים את ה"דביקות" בין התאים בשכבה הקרנית (השכבה החיצונית ביותר). התהליך הזה מונע חסימה של זקיקי השערה, מעכב היווצרות קומדונים ("ראשים שחורים ולבנים") ומשפר משמעותית את מרקם העור. שימו לב שבשימוש חיצוני, רטינואידים אינם מדכאים ישירות את ייצור השומן בבלוטה שזה מה שהראוקוטן בבליעה עושה, אלא מונעים את חסימת הנקבובית והדלקת.
• עיבוי מבני של העור: רטינואידים מעודדים חלוקת תאים בשכבות החיות של האפידרמיס ומעבים את הדרמיס (השכבה העמוקה). התוצאה היא עור מוצק ועמיד יותר.
  זה בניגוד למיתוס שהרטינואידים "מדקקים" את העור, הדיקוק מתרחש רק בשכבה הקרנית המתה (מה שנותן את הברק).
• שיקום ובניית קולגן: הם פועלים בשני ערוצים במקביל – מעוררים ייצור קולגן חדש בדרמיס הפפילרי, ובמקביל מעכבים את האנזימים (MMPs) האחראים על פירוק קולגן קיים כתוצאה מחשיפה לקרינת UV.
• טיפול בהיפרפיגמנטציה: על ידי האצת תחלופת התאים, הרטינואידים גורמים לפיזור יעיל ומהיר יותר של המלנין שנאגר בתאים. הם "מאלצים" את התאים הפיגמנטריים להתחלף לפני שהם מספיקים לצבור כמות גדולה של צבע, ובכך תורמים לגוון עור אחיד.
• שיפור החיוניות (מיקרו-סירקולציה): רטינואידים מעודדים יצירת כלי דם זעירים חדשים בדרמיס (Angiogenesis), מה שמשפר את אספקת החמצן והזנה לתאים ומעניק לעור מראה חיוני ("Glow") ובריא יותר.

איך הרטרינואידים עובדים?

פעילות הרטינואידים על העור היא ע"י קשירה לרצפטורים ספציפיים המכונים RAR (Retinoic Acid Receptors).  לאחר הקישור, נוצר קומפלקס הנקשר לאזורי בקרה ב-DNA, וזה מתניע שעתוק של גנים האחראים על התמיינות ובריאות התא.

הקרנת העור בקרינה UV מורידה מיידית את כמות הרצפטורים RAR לרטינואידים וגם את רמת התפקוד שלהם. תוך יומיים הכמות מתחדשת אבל רמת התפקוד נשארת נמוכה.
מריחה של תכשיר רטינואידי גורמת לרטינואידים להיקשר לרצפטורים ולהעלות מחדש את רמת הפעילות שלהם.

---

אופן שימוש

באיזה רטינואיד להשתמש?

לפי סוג העור והמטרה. טרטינואין הוא החזק והיעיל ביותר, והוא דורש מרשם רפואי.

מתי להשתמש?

בשעות הערב כי רטינואידים נוטים להיות בעלי יציבות לקויה כאשר הם נחשפים לאור UV).

כמה להשתמש?

לקרמים מספיקה כמות בגודל אפונה. לסרום כמה טיפות.
בהתחלה אפשר לדלל בכמות שווה של קרם לחות.
אם העור רגיש, להמתיק 15 דקות אחרי ניקוי פנים. זה יפחית את הגירוי.

באיזו תדירות?

בהדרגה. מתחילים עם פעם בשבוע. אחרי שבועיים עולים לפעמיים בשבוע. אם הכל טוב ללא גירוי נראה לעין עוברים לאחת ל-2 לילות, לסירוגין. לילה כן ולילה לא.
לפי המחקרים טיפול טריטינואין שלוש פעמים יעיל יותר בשיפור הקמטים מאשר טיפול פעם בשבוע.

מהן תופעות הלואי

• גירוי העור. נפוץ. לרוב מופיע בשבועות הראשונים לטיפול. כולל אודם, נפיחות וקילוף. כדי להקל, ניתן ללעבוד בשיטת הסנדויץ (מעל קרם ומתחת לקרם) , להוריד את ריכוז החומר, תדירות המריחות או לעבור לרטינואיד מגרה פחות. אדאפלן מגרה פחות מטזרוטן וטרטינואין.
• רגישות לשמש (Photosensitivity) עם סיכון גבוה יותר לכוויית שמש בזמן הטיפול. יש להגן על העור עם קרם הגנה ולהמנע ככל האפשר מחשיפה לשמש.

מהי תקופת השימוש הרצויה?

(המחקרים מתיחסים לטרטינואין בלבד)
לפי המחקרים שכבת העור הקרנית stratum corneum נעשית דקה יותר ב 3-6 חודשים הראשונים, והאפידרמיס מתעבה,  אך הם חוזרים למצב הרגיל תוך 12-24 חודשים ונשארו תקינים עד להפסקת הטיפול.

מחקר מצא שלא נצפו שינויים משמעותיים לאחר 6 חודשים אך לאחר 12 חודשים נצפתה יצירת סיבי קולגן חדשים וגם הפחתה בחומר המיקרו-פיברילרי. מחקר זה הצביע על כך שלשיפור ברמת העור באופן ניכר, נדרש יותר משישה חודשי טיפול בטרטינואין.
הפסקת הטיפול גרמה לרמה מסוימת של ביטול ההשפעות המועילות.

האם ניתן לשלב עם מרכיבים אחרים?

לא לשלב עם שום חומצות כגון חומצה אסקורבית AHA BHA. לא לעשות פילינגים פיזיים.
רק אחרי הסתגלות ניתן לשלב בימים/שעות נפרדים. לא זה אחר זה.
שילוב רצוי – עם ניאצינמייד, בזכות התכונות המרגיעות שלו.

לפי מחקרים

• ישום תכשיר המכיל גם רטינול וגם ויטמין C הוא טוב.
• שילוב חומצה רטינול-גליקולית נותן שיפור משמעותי בהשוואה לחומצה גליקולית או רטינול בלבד. חומצות AHA משפרות חדירות של הרטינול לעור.
• שילוב retinol – dimethylenolamin(DMA) הראה תוצאות טובות.

רטינואידים בהריון

שימו לב: לא להשתמש בכל סוג של רטינואיד בזמן הריון. יש להתיעץ עם הרופאה המטפלת. 

יש הוכחות שלקיחת ראוקוטן בהריון מזיקה להתפתחות העובר.
אין הוכחות לגבי שימוש על-עורי, אפילו יש מחקר מ 1993 שאומר ש"טרטינואין אינו קשור לסיכון מוגבר להפרעות מולדות משמעותיות".
למרות זאת, האיסור על שימוש בהריון נשאר בעינו כדי להשאר על הצד הבטוח.

מה הכי חשוב

חובה קרם הגנה בשכבה עבה, כל יום וגם בחורף. לחדש לפני כל יציאה לשמש וגם כל שעתיים בשמש.
שימוש ברטינואידים בלי להקפיד על קרם הגנה, יגרום יותר נזק מתועלת.

איך מתחילים?

הדרגה זו מילת המפתח.

גם הדרגה בשימוש: מתחילים מפעם בשבוע ועולים לאט לאט עד שימוש כל יום או כל יומיים.
וגם הדרגה בפורמט ובמינון, לפי השלבים הבאים. לא לעבור לשלב הבא לפני שהעור מסתגל באופן מלא, אין צריבות, קילופים וכו'. בהתחלה לא לשלב עם חומצות חריפות. להקפיד על קרם הגנה בשכבה עבה ולחדש כל שעתיים. רצוי להתחיל בתחילת החורף אבל להקפיד על קרם הגנה גם בחורף.

מוצרים, מסודרים לפי שלבי הסתגלות, מהחלש לחזק (פוטנטי) ביותר:

1. אפשר להתחיל עם מוצר חלופי לרטינואידים שלא יוצר גירוי, למשל כזה המכיל Bakuchiol
   ראו המלצות פה. זה שלב לרגישות מאד או לנשים בהריון ומניקות. אחרות יכולות לדלג על שלב זה.
2. מרכיב חדש יחסית Hydroxypinacolone Retinoate (HPR) שהוא נגזרת חומצה רטינואית. הוא פעיל באופן דומה כמו חומצה רטינואית (ללא ההמרה) אבל ללא הגירוי.  לרכישה מאייהרב זה של Mad Hippie  – סרום במרקם חלבי, לא סמיך מדי ולא דליל מדי, לא צריך כמות גדולה ממנו, נספג היטב, מטפל בקמטים בלי לגרות את העור. 
3. רטינול במינונים נמוכים, מקסימום 0.5%. למשל  קרם לילה רטינול של סבוקלם אינוביישן –  קרם נעים מאד ראו פה 
   או InstaNatural מאייהרב כאן  עם רטינול 0.17% משולב בויטמין C, E, ניאצינמייד וחומצה היאלרונית. 
5. מכאן אפשר לעבור לרטינולים חזקים יותר, של 2% ומעלה, אבל לפי דעתי זה שלב מיותר.
6. הרטינואיד היעיל ביותר הוא חומצה רטינואית והיא ניתנת רק במרשם רפואי. כדאי לפנות לרופא עור לשם התיעצות על קבלת מרשם לרטאוויט (0.025% ואחר כך 0.05%) או אדאפלין. ראו מאמר מורחב הטרטינואין במרשם רפואי

---

איזה סוגי רטינואידים יש?

רמת המרה

כדי שהעור יוכל להשתמש ברטינואידים שאנו מורחים, עליהם לעבור סדרה של המרות אנזימטית עד להפיכתם לחומצה רטינואית (Retinoic Acid) – הצורה היחידה שנקשרת לרצפטורים בגרעין התא. ככל שהנגזרת רחוקה יותר מהצורה הסופית, היא דורשת יותר שלבי המרה, מה שמשפיע ישירות על יעילותה ועל רמת הגירוי שהיא עלולה לעורר.

מסלול ההמרה:

1. נגזרת רטיניל (Retinyl Esters): למשל רטיניל פלמיטייט. זוהי הנגזרת היציבה והעדינה ביותר. היא דורשת שלושה שלבי המרה ( לרטינול, ואז לרטינל ולחומצה), ולכן השפעתה על העור נמוכה מאוד ומיועדת בעיקר למניעה ראשונית.
2. רטינול (Retinol): הנגזרת הנפוצה ביותר במוצרי מדף. דורשת שני שלבי המרה. יעילותה תלויה מאוד ביציבות הפורמולה (שכן רטינול מתחמצן בקלות) ובריכוזו בתכשיר.
3. רטינל / רטינלדהיד (Retinaldehyde): נגזרת מתקדמת הדורשת שלב המרה אחד בלבד לחומצה רטינואית. מחקרים מראים כי רטינל פעיל פי 10 מרטינול, אך בזכות מנגנון השחרור המבוקר שלו בתא, הוא לרוב מעורר פחות גירוי מאשר חומצה רטינואית טהורה.
4. חומצה רטינואית (Tretinoin): הנגזרת הפעילה באופן מיידי. אינה דורשת המרה ונקשרת ישירות לרצפטורים. זוהי תרופת מרשם (retavit) בעלת עוצמה מקסימלית, אך גם פוטנציאל גבוה לתופעות לוואי כמו יובש, קילוף ודלקת (Retinoid Dermatitis).

קיימת גם נגזרת מתקדמת – ה-Hydroxypinacolone Retinoate או בקיצור HPR (מוכר בשמו המסחרי Granactive Retinoid). ששייך לקבוצת ה-Retinoic Acid Esters, הוא יכול להיקשר ישירות לרצפטורים של החומצה הרטינואית (RARs) בתאי העור, ללא צורך בשלבי ההמרה לכן האפקטיביות שלו גבוהה בדומה לזו של חומצה רטינואית, אך עם פרופיל בטיחות גבוה משמעותית וגירוי מינימלי בלבד. מסורתיים.

סיווג הרטינואידים: דורות ומעמד רגולטורי

עולם הרטינואידים נחלק לארבעה דורות המאופיינים בשינויים במבנה המולקולרי,

• הדור הראשון כולל retinol, retinal, tretinoin (retinoic acid), isotretinoin, and alitretinoin –
• הדור השני כולל etretinate and its metabolite acitretin אתרטטין ואקיטריטין,
• הדור השלישי כולל adapalene, bexarotene, and tazarotene
• הדור הרביעי כולל trifarotene

רטינואידים מהדור הראשון והשני – יש להם קשרים גמישים והם מסוגלים להקשר למספר רב של קולטני RAR. זה נותן עוצמה מצד אחד אבל גם פוטנציאל גבוה יותר לגירוי.

רטינואידים מהדור השלישי גמישים פחות ולכן הם מקיימים אינטראקציה עם רסצפטורים ספציפיים, כלומר פחות קולטנים. לדוגמה: הטרטינואין נקשר ל6 סוגי רצפטורים, ואילו האדאפלין והטזארוטן נקשרים רק ל2 מהם והטריפרוטן נקשר רק לאחד RAR–γ. הדיוק הזה מאפשר השגת תוצאות קליניות עם פחות תופעות לוואי

רטינואידים גם נחלקים ל2 קבוצות לפי המרשם הנדרש

• תרופות, דורשים מרשם רפואי : tretinoin , tazarotene , adapalene trifarotene
• קוסמטיים – retinol, retinal, retinyl propionate, retinyl palmitate, retinyl acetete,
  hydroxypinacolone retinoate (HPR), retinyl retinoate

הפוסט יתיחס לרטינואידים הבאים:  

• Tretinoin טרטינואין, חומצה רטינואית: החומר הנחקר והמוכח ביותר. במרשם רפואי בלבד.
• Adapalene אדאפלין – דור שלישי, פחות מגרה. במרשם רפואי
• Tazarotene טאזארוטן – במרשם רפואי
• Trifarotene טריפארוטן – במרשם רפואי.
• Hydroxypinacolone Retinoate (HPR) הידרוקסיפינאקולון רטינואט נקרא גם Granactive Retinoid – רכיב חדשני.
• retinaldehyde (retinal)
• Retinol רטינול : הנפוץ והטוב.
• Retinyl Palmitate רטיניל פלמיטייט : נפוץ מאוד, אבל הכי פחות יעיל.
• Retinyl Propionate רטיניל פרופיונאט : נגזרת הרטינול המבטיחה ביותר שיש.
• Retinyl Retinoate רטיניל רטינוט : מולקולת היברידית מעניינת של חומצה רטינואית ורטינול.

לנגזרות נדרשת המרה דו או תלת שלבית בעור לחומצה רטינואית כדי שהרצפטורים בעור יצרו איתה אינטרקציה.

---

---

Tretinoin  טרטינואין

ראו כאן מאמר מורחב – הטרטינואין במרשם רפואי

שמות נרדפים: חומצה רטינואית. all-trans-retinoic acid
מותג: רטאוויט

זה רכיב "הזהב" בטיפוח העור ובטיפול בעור בוגר מאושר על ידי ה- FDA כבר בשנות ה-60 . עובד ומוכח בעשרות מחקרים. יעיל לאקנה, פיגמנטציה וקמטים.
טרטינואין נמצא באופן טבעי בצמחים ובבעלי חיים. אפילו בשמן ורדים. הטרטינואין המשמש ברוקחות ובקוסמטיקה הוא סינתטי.

נקשר ל-3 סוגי קולטנים: RAR–γ. RAR–β RAR–α. 

ניתן רק במרשם רפואי. 

תכונותיו

• באקנה: הוא מנרמל את תהליך הקרטיניזציה (מניעת הצטברות תאים מתים) ומונע את חסימת הנקבוביות, מה שמפחית משמעותית היווצרות קומדונים ונגעים דלקתיים.
• במרקם העור: הוא מעודד סינתזה של קולגן ואלסטין, מעבה את שכבות האפידרמיס החיות ומשטח קמטוטים.
• בפיגמנטציה: הוא מאיץ את תחלופת התאים ובכך מזרז את פינוי המלנין הקיים, תוך שיבוש העברת המלנין לקרטינוציטים. נוסחת קליגמן (Kligman's Formula) המשלבת טרטינואין עם הידרוקווינון וסטרואיד נחשבת עד היום לטיפול העוצמתי ביותר במלזמה.הידרוקווינון וסטרואיד.משמש גם לטיפול בקרטוזיס פילאריס ובפסוראזיס (ספחת)
• תופעות לוואי נפוצות מאד: גירויים, עור מתקלף , אדמומיות ועור יבש יותר.הגירוי עולה ככל שעולה ריכוז הטרטינואין.  תופעת לוואי נפוצה נוספת היא עור יבש משום שהטרטינואין מגדיל את כמות המים המתאדה מהשכבה העליונה של העור (Trans Transidermal) ועלול גם להפחית את יצור הסרמידים בטווח הקצר. שימוש בקרם לחות טוב הוא חיוני.
• כדי למזער תופעות לוואי משלבים אותו בהדרגה ולאט.
• בגלל הגירוי והקילוף הוא לא מתאים לעור כהה הרגיש לפיגמנטציה. (ראו פוסט בנושא)
• ניתן להשתמש בו בשילוב עם בנזואיל פרוקסייד, אם זה בשני תכשירים שונים אז רצוי בזמנים שונים.

 ההשפעות שלו בטיפול בעור בוגר

כשהעור שלנו מזדקן, הקולגן פוחת. תוספת קולגן חיצונית לא יעילה. מה שאפשר לעשות זה שני דברים: לשמר את הקולגן הקיים כדי למנוע קמטים ואובדן מוצקות, ולשכנע את העור ליצר עוד קולגן כדי לתקן את הנזק שכבר נגרם.
טרטינואין יעיל בשני הדברים הללו: מעכב אנזימים הורסים קולגן וגם מגביר את סינתזת הקולגן של העור. 

בנוסף, הוא לא רק ממריץ קולגן (סוג 1 ו-3) אלא גם מעבה את האפידרמיס, מחזק את השכבה הקרנית החיצונית של העור, וממריץ גורמי לחות וחלבונים בעור.

רטאוויט

תרופת המרשם הישראלית, בייצור כ.צ.ט . אני איתו כבר משנת 2015.  התחלתי עם קרם 0.025% וכיום אני עם הקרם 0.05% שהוא הריכוז המקסימלי בארץ. (בארה"ב יש גם 0.1% ואפילו 0.2% אך לא בישראל).

יותר מכל רטינואיד אחר, הפעילות שלו גורמת להאצת קצב הצמיחה וההתחלפות של העור. לכן, לחלק מהאנשים יש תקופת התסגלות (רטיניזיה) שבה העור בונה מחדש את המחסום שלו ומסתגל לקצב החלוקה המואץ. לפעמים יש קילופים רציניים מהפנים, זה העור הישן שנושר. זה עובר. חלק מהאנשים סובלים מיובש קיצוני, אדמומיות וגירוי. במקרה כזה כדאי להתיעץ עם הרופא/ה המטפל/ת או לעבור למוצרים בריכוז נמוך יותר, כפי שהוסבר בתחילת הפוסט.

==> חובה לקבל הוראות מלאות מרופא/ת עור. שום בלוג, סרטון או המלצה ברשת הן לא תחליף להסבר של גורם רפואי מוסמך. יש לקבל הנחיות לגבי השטח למריחה, איפה למרוח ואיפה לא. תדירות המריחה,  תופעות לואי אפשריות, מה לעשות במקרה שמופיעות תופעות כאלה, שילוב עם מוצרים קוסמטיים נוספים. <==

---

Adapalene אדאפלין

מותג: דיפרין

רטינואיד דור שלישי. בניגוד לטרטינואין שנקשר ל6 סוגי רצפטורים בעור, האדפלין נקשר רק ל2 רצפטורים.

גם הוא תרופת מרשם, נועד בעיקר לטיפול באקנה. בעיקר בגלל שניתן לשילוב עם בנזואיל פרוקסייד.
יש מעט מחקרים יחסית שבדקו את יעילותם בנושאי הזדקנות העור Photoaging . הם מראים יעילות דומה לטרטינואין בריכוז $0.025, אבל נדרש זמן ארוך יותר (לרוב 6-9 חודשים) כדי לראות תוצאות משמעותיות בקמטוטים.
נרשם גם לטיפול בקרטוזיס פילאריס keratosis pilaris

האדרפלין מגרה פחות מטרטינואין.
ביעילות נגד אקנה – לדיפרין 0.1% יש תוצאות דומות לרטאוויט 0.05% עם פחות רגישות. ניסוי אחר עבור אקנה, 0.1% ג'ל אדפאלן נמצא  מעט יותר יעיל מג'ל טרטינואין 0.025%. התוצאות עם טרטינואין הודגמו מהר יותר יחסית לאדאפלין.

הוא יציב בשמש, והוא יציב באויר ובאור ולכן ניתן להשתמש בו גם ביום, בניגוד לטרטינואין. אדאפלין הוא הרטינואיד היחיד שיציב בנוכחות בנזואיל פרוקסייד. שילוב זה (כמו ב"אפידו") יעיל במיוחד לאקנה דלקתי כי הוא מטפל בו-זמנית בחסימת הנקבובית ובחיידקי ה-C. acnes.

---

Tazarotene טאזארוטן

מותג: TAZORAC טאזורק  או Avage

רטינואיד דור שלישי. בניגוד לטרטינואין שנקשר ל6 סוגי רצפטורים בעור, הטאזורוטן נקשר רק ל2 רצפטורים (קולטני החומצה הרטינואית RARβ ו-RARγ).

לאחר מריחתו, הוא עובר הידרוליזה מהירה בעור למטבוליט הפעיל שלו – חומצה טאזארוטנית tazarotenic acid 

גם הוא תרופת מרשם, נועד בעיקר לטיפול בפסזוראיס (ספחת) אבל נרשם גם לאקנה וולגריס קל עד בינוני. יש גם יעילות טובה לטיפול בכתמי פיגמנטציה משמש וקמטים. לא נבדק לנזקים פוטנציאליים לעור כהה ולא מומלץ לאנשים עם אקזמה.
טאזוראטן מגרה יותר מטרטינואין.

טאזארוטן הוכח כיעיל במיוחד במקרים של אקנה עמיד לטיפולים קונבנציונליים. מחקרים השוואתיים הראו כי טאזארוטן בריכוז0.1% מציג תוצאות מהירות ומרשימות יותר בהפחתת נגעים (דלקתיים ולא דלקתיים) בהשוואה לטרטינואין %0.0

ביעילות נגד אקנה לא דלקתי וגם ליעילות נגד נזקי שמש – לטאזורק 0.1% יש תוצאות דומות לטרטינואין 0.05% או מעט טובות יותר

טיפול מתקדמם בנזקי שמש (Photoaging): זהו הרטינואיד היחיד מהדור השלישי שקיבל התוויה ספציפית לטיפול בנזקי שמש חמורים. הוא משפר באופן דרמטי היפר-פיגמנטציה וקמטים, לעיתים בלוח זמנים קצר יותר מזה של הטרטינואין הקלאסי (הישוו טאזורק 0.1% ל טרטינואין 0.05% ).

לא יעיל לשיפור מראה נקבוביות והחלקת העור.

יציב בשמש אבל מומלץ לשימוש בלילה. ניתן להשתמש בו בשילוב עם בנזואיל פרוקסייד.

---

Trifarotene טריפארוטן

מותג: AKLIEF של Galderma (עד כמה שידוע לי, לא ניתן להשיג בישראל, וכשיגיע יהיה במרשם בלבד)

הדור הרביעי של הרטינואידים. נקשר רק לרצפטור יחיד RARγ, הסוג הנפוץ ביותר של קולטן חומצות רטינואיות בעור.

משמש בעיקר לטיפול באקנה, ובעיקר לשטחים נרחבים כגון גב, חזה וכתפיים. גורם פחות לגירוי יחסית לדורות הרטינואידים הקודמים בזכות הקשר הסלקטיבי לרצפטור היחיד.

יש לו כמעט את כל תכונות הריפוי של הרטינואידים הקלאסיים (אנטי דלקתיים, קומדוליטיים ודיגמנטציה)

יכול להיות שימושי לא רק לפריחות נרחבות של אקנה, אלא גם לאנשים עם עור רגיש.

---

Retinol  רטינול

נקרא גם Vitamin A alcohol או all-trans retinol

רטינול (ויטמין A טהור) הוא ככל הנראה מרכיב הטיפול בעור בוגר המוכח והנחקר ביותר מבין הנגזרות שלא דורשות מרשם רפואי.

• יש להמיר אותו בעור לחומצה רטינואית כדי שהרצפטורים בעור יצרו איתו אינטרקציה.
  ההמרה היא תהליך דו-שלבי:
  רטינול retinol –> רטינאלדהיד retinaldehyde –> חומצה רטינואית retinoic acid
• יעילות רטינול לעומת טרטינואין – מחקרים הראו  שהטרטינואין חזק פי 10 מהרטינול או אפילו פי 20.
• מטפל בקמטים בעור, הופך אותו לחלק יותר, מוצק ומהודק יותר
• מועיל לאקנה מכיוון שהוא מנרמל קרטיניזציה וגורם לנקבוביות לייצר פחות חלב.
• תופעות לוואי אפשריות וגירוי הן גם הרבה פחות מאשר עם חומצה רטינואית, אבל באחוזים גבוהים הן קיימות
• הוא לא יציב בחשיפה לאור ואויר
• לעור כהה הרגיש לפיגמנטציה (ראו פוסט בנושא)  להשתמש בריכוז מירבי של 0.5%-1% רטינול כדי למנוע גירוי.
• החל מסוף 2023 באיחוד האירופי יש הגבלה על מינון הרטינול ל 0.3% במוצרים לפנים ו- 0.05% במוצרים לגוף.

לסיכום: רטינול אמנם חלש יחסית לחומצה רטינואית אבל עדיין עובד נהדר . 

---

Hydroxypinacolone Retinoate (HPR)

הגענו לאחד הרכיבים המסקרנים ביותר בשיח הדרמטולוגי המודרני – ה-HPR, המוכר בשמו המסחרי Granactive Retinoid. זהו רכיב שקורא תיגר על "מפל הרטינואידים" הקלאסי ומציע מסלול עוקף המרה.
ה-HPR הוא נגזרת של חומצה רטינואית. פריצת הדרך המדעית שלו טמונה במבנה המולקולרי שלו: בניגוד לרטינול או רטינל, ה-HPR מסוגל להיקשר ישירות לרצפטורים הרטינואידיים בתא ללא צורך בשלבי המרה אנזימטית מקדימים. כלומר: פעיל באופן דומה כמו חומצה רטינואית (ללא ההמרה) אבל ללא הגירוי .

יעילות ללא גירוי: למרות פעילותו הישירה (הדומה לטרטינואין), ה-HPR מפגין פרופיל בטיחות גבוה במיוחד. מחקרים השוואתיים הראו כי הוא גורם לגירוי נמוך משמעותית מרטינול בריכוז של 0.5%, מה שהופך אותו לאידיאלי לבעלי עור רגיש.

נכון להיום, רוב הנתונים המצביעים על יעילותו מגיעים ממחקרי יצרן (In-house). מחקר מעבדתי (In-vitro) השווה את יכולת עידוד הקולגן של HPR אל מול טרטינואין ורטינול; התוצאות הראו כי ה-HPR עלה בביצועיו על הרטינול והרטיניל-פלמיטייט, אך עדיין לא הגיע לעוצמתו של הטרטינואין. אנו ממתינים למחקרים קליניים עצמאיים רחבי היקף על בני אדם (In-vivo) כדי לאשש סופית את מעמדו.

שימו לב לריכוז! היצרן משווק את ה-Granactive Retinoid כתמיסה המכילה 10% חומר פעיל (HPR) ו-90% ממס (Dimethyl Isosorbide – רכיב המסייע בחדירות). אבל שימו לב: כאשר מותג מצהיר על "2% Granactive Retinoid", הריכוז בפועל של הנגזרת הפעילה (HPR) במוצר הסופי הוא 0.2% בלבד.

מרקם טוב: הנגזרת מתאפיינת לרוב במרקם תחליבי קליל, בעלת כושר ספיגה גבוה ואינה דורשת כמות גדולה למריחה אפקטיבית.
לרכישה באייהרב כאן

---

רטינאלדהיד retinaldehyde

• יש להמיר אותו בעור לחומצה רטינואית כדי שהרצפטורים בעור יצרו איתו אינטרקציה.
  ההמרה היא תהליך חד-שלבי: רטינאלדהיד retinaldehyde –> חומצה רטינואית retinoic acid
  ההמרה יעילה.
• נדרש 0.01% בלבד כדי לקבל תוצאות.

---

retinyl palmitate  רטיניל פלמיטיט (RP)

• יש להמיר אותו בעור לחומצה רטינואית כדי שהרצפטורים בעור יצרו איתו אינטרקציה.
  ההמרה היא תהליך תלת -שלבי:
  רטיניל פאלמיטט retinyl palmitate –> רטינול retinol –> רטינאלדהיד retinaldehyde –> חומצה רטינואית retinoic acid
  ההמרה אינה יעילה במיוחד.
• אינו יעיל באנטיאיג'ינג. 
• עדיף להשתמש בו בלילה ולא ביום.
  יש עדויות שהוא גורם לנזק מהשמש.  יש מחקר שמראה כי הוא גורם לנזק ל- DNA ולציטוטוקסיות בנוכחות UVA.  מנגד יש מחקר שמראה כי הוא מגן מפני קרני UVB, אבל עדיף להיות על הצד הבטוח.
• לא מגרה ומתאים גם לעור רגיש ולעור כהה הרגיש לפיגמנטציה.

אין שום סיבה לחפש מוצר אנטיאיג'ינג שמכיל אותו, כי הוא לא יעיל. פרט לזה, הרכיב נמצא במאות מוצרים, טיפוח ואיפור. אפילו בשפתונים. הוא נפוץ מאד.

---

Retinyl Propionate רטיניל פלמיטיט

• יש להמיר אותו בעור לחומצה רטינואית כדי שהרצפטורים בעור יצרו איתו אינטרקציה.
  ההמרה היא תהליך תלת -שלבי:
  רטיניל פרופיונאט retinyl Propionate –> רטינול retinol –> רטינאלדהיד retinaldehyde –> חומצה רטינואית retinoic acid

בדומה לרטיניל פלמיטיט, רטיניל פרופיונאט גם צריך לעבור 3 שלבי המרה, אבל בזכות זה שהמולקולה קטנה והיציבות שלו הוא יעיל יותר.

המינון המינימלי לפעולה הוא 0.15% ובריכוז 0.3% מחקרים הראו שהוא יעיל.  למי שרגישה לרטינול ומחפשת חלופה עדינה יותר, זו החלופה המבטיחה ביותר

---

Retinyl Retinoate רטיניל רטינוט (RR)

זו מולקולה אשר נוצרה על ידי הצמדת רטינול  לחומצה רטינואית קבוצת המחקר הקוריאנית, שהמציאה את המולקולה, ערכה מספר מחקרים שפורסמו בכתבי עת מכובדים כדי להוכיח  שלרטיניל רטינואט יש פעילות טיפולית טובה יותר מאשר רטינול. הוא גם מבטיח בנושא הטיפול באקנה.
הוא מוכח מחקרית מעט מאד. אמנם לא מוכח ברמה של הרטינול, אבל מבטיח כמה יתרונות: יציב יותר, פעיל יותר, מגרה פחות.

---

---