איך לקרוא רשימת רכיבים?

כמו שידוע לכולנו, לכל מוצר יש רשימת רכיבים / רשימת מרכיבים / Ingredients list. רשימת שמות בלטינית-אנגלית, שנראית לרובנו כמו סינית למתקדמים.
הרשימה הזו מופיעה על האריזה באותיות זעירות, אותיות של טל ומטר, שצריך לקרוא עם זכוכית מגדלת. לפעמים רשימת הרכיבים מופיעה גם באתר החברה או באתרי מכירות שונים.

רובנו מתעלמים מהרשימה הזו, במקום זה אנחנו קוראים את התיאור השיווקי של המוצר או בודקים לפי האריזה והביקורות של החברות.
אז מה היא הרשימה הזו? מה אפשר ללמוד ממנה? האם אפשר לנתח איכות של מוצר בלי להתנסות בו רק על סמך הרשימה?
על כל זה בפוסט הזה.

---

סדר הרכיבים ברשימה

הרשימות הן לפי תקנים הבין לאומיים INCI – International Nomenclature for Cosmetic Ingredients.
הרשימה כוללת רכיבים שונים שמופיעים לפי הריכוז הכולל שלהם במוצר. הרכיב הראשון הוא זה שהריכוז שלו הגבוה ביותר.
את הרכיבים שהאחוז שלהם נמוך מ1% אפשר לכתוב בלי סדר מיוחד. השמות מופיעים בלטינית מעורבת באנגלית.
חומרי צבע, למעט חומרי צבע לשיער, יופיעו אחרי שאר הרכיבים. במקרים של גוונים שונים ניתן לרשום את כל חומרי הצבע תחת הסימון "עשוי להכיל" או +-.

בתמרוק המכיל חומרי בישום החומר יירשם כ"perfume "או כ"fragrance" ולא ידרש פירוט לתת-הרכיבים.

בישראל נדרש שאם יש רכיבי nano תסומן בסופם המילה nano בסוגריים מרובעים.

---

האם הרשימות בכל המדינות זהות?

התשובה היא לא.
התקנים לסדר הרכיבים מאומצים בארה"ב, באיחוד האירופי ובישראל.
אבל בקוריאה סדר הרכיבים חופשי יותר. לא בהכרח סדר הרכיבים מעיד על הריכוז שלהם במוצר, אלא יותר לפי מה שהצרכן רוצה לראות.
לכן, רשימת רכיבים של מוצר קוריאני שמיובא לארה"ב עוברת "תרגום" כדי להתאים אותה לכללים שם. לאותו מוצר בדיוק עם אותם רכיבים בדיוק, יהיו 2 רשימות שונות – קוריאנית ואמריקאית.
בנוסף, לאיחוד האירופי יש רשימת רכיבים אסורים ארוכה מאד (מעל 1300 רכיבים), שרובם המכריע עדיין מותר לשימוש בארה"ב.
לכן, יש מוצרים אמריקאים שונים שעוברים התאמה ושינוי פורמולה, כדי להכנס לשוק האירופי, אבל יש גם הרבה אחרים שאי אפשר להשיג באירופה.

סימון רכיבים פעילים בקרם הגנה שונה בין המדינות:

• בארה"ב הריכיבים הפעילים בקרם ההגנה נמצאים מחוץ לרשימה, בטבלה מודגשת, ומצוין גם האחוז של החומר הפעיל.
• בישראל נדרש לציין "מכיל אוקסיבנזון" בעברית על האריזה של מוצרים שמכילים אותו.

בישראל יש הגבלות נוספות על מוצרים שמוגדרים לילדים, לתינוקות ולעור רגיש.

---

סוגי החומרים ברשימה

• רכיבים פעילים –
  • כמו חומצות AHA, BHA למיניהן.
  • מרכיבי אנטיאיג'ינג כמו רטינול, סרמידים, פפטידים, חומצה היאלרונית, ניאצינמייד.
  • מבהירים למיניהם כמו שורש ליקריץ', הידרוקווינון, אלפה-ארבוטין, חומצה קוג'ית, ויטמין A , C , ניאצינמייד
  • אנטיאוקסידנטים כמו ויטמין C E A
  • מלחחים Humectants כמו חומצה היאלרונית, גליצרין, בוטלין גליקול, פרופיל גליקול, אלוורה, סרמידים
  • חומרים שמרככים את העור (Emollients) כגון שמנים צמחיים שונים.
  • חומרים אוטמים (Occlusives) שמונעים בריחת לחות כמו שמן מינראלי, סיליקון
  • טיפוליים שונים: מונעי זיעה, מרכיבי הגנה משמש, טיפול באקנה, טיפול בקשקשים. (במוצרים אמריקאיים הם מופרדים ומובלטים כולל ציון האחוזים)
• רכיבים לשיפור חווית משתמש – למרקם ולחיבור בין שמן למים, ליצירת קצף (כמו SLS)
  מולוקלות פעילות-שטח (surfactants) שמאפשרות למוצר לחדור ולהספג טוב יותר, או רכיבים לפילינג פיזי – כמו אבקת גרגרי אגוזים
• מדללים – למשל מים, שמן מינראלי
• מייצבים ומעבים כמו Xanthan gum וסורביטול.
• משמרים – כמו פרבנים, בנזיל-אלכוהול, פנוקסיתנול, חומצה סורבית
• משני מצב – כמו משני PH, סמיכות, צבע.
• מזרזי פעולה לתהליך הייצור
• רכיבים למטרות שיווק בלבד. – כולל רכיבים למטרות יופי של המוצר, מרכיבי ריח ובישום או צבעים, וגם רכיבים להרגשת יוקרה כמו: אבקת פנינים, רסק אמטיט, גרידת סחלבים וכו'.

ממה מורכב קרם או תחליב?

לכל המשחות והקרמים יש דבר אחד במשותף. שניהם אמולסיות (תחליבים). תחליב זו מערכת של שני (או יותר) חומרים בלתי ניתנים לחלוקה (בדרך כלל נוזלים) בהם חומר אחד (הפאזה ​​ הפנימית)  מתפזר בכל חומר אחר (הפאזה החיצונית) בטיפות נפרדות.
מרבית התחליבים מתחלקים לשני סוגים :

• תחליב שמן במים (רוב המוצרים)  – יש מאות טיפות שמן מוקפות מים.
• תחליב מים בשמן –  יש מאות טיפות מים מוקפות בשמן.

אחד התחליבים הפשוטים ביותר הוא רוטב סלט חומץ ושמן. מכירות את זה שאנחנו מערבבות היטב אבל השמן והחומץ לא מתערבבים? זה נשאר בשתי פאזות שונות. כדי לאחד את שתי הפאזות למשהו אחיד אפשר להשתמש בחלמון ביצה. חלמונים מכילים חומר מתחלב טבעי – לציטין.

מהו חומר מתחלב?

יש לו חלק שאוהב מים (הידרופילי) וחלק שאוהב שמן (ליפופילי).  כמו מגנט שיש לו צד חיובי וצד שלילי.
לכל מתחלב יש איזון אחר בין הידרופיל וליפופיל.
מערכת של האיזון הידרופיל-ליפופיל  (Hydrophile-Lipophile Balance המכונה HLB  פותחה בשנת 1949 ע"י William C. (Bill) Griffin.  לפיה בוחרים מתחלב לפאזת השמן.

כדי ליצור נוסחה לקרם צריך 3 אבני בנין:

• פאזה של מים
  – שכוללת מים, Humectant 2-7% לחות כגון גליצרין,  חומר שימור  0.05-1.0%,  מעבה 0.1-2% וגם אבקות .
• פאזה של שמן
  – שכוללת Emollients 5-10% שמנים כגון Avocado Oil, רכיבים פעילים,  נוגדי חמצון 0.05-0.2%, Emulsifier 1-2% , חומר מתחלב כגון לציטין,  ואקס 0.5-2% כגון Shea Butter, סיליקון 0.5-5% כגון Dimethicone
• פאזה של תוספות
  – שעשויה לכלול משמרים , בישום 0.1-1%, צבעים

---

איך מנתחים רשימת רכיבים?

קודם כל, מסתכלים על תחילת הרשימה. שם מופיעים 4-6 הרכיבים העיקריים במוצר. אלו החומרים עם הריכוז הכי גבוה, ושם אמורים להיות גם הרכיבים הפעילים ביותר במוצר.

לא תמיד זה כך! לפעמים המילים השיווקיות מציגות את המוצר כמשהו שהוא לא. למשל, מוצר משווק כ"קרם ויטמין c " אבל הויטמין סי (לרוב נגזרת) נמצא במקום ה-11 ברשימה, זה אומר שכמותו קטנה מאד יחסית, ולדעתי זו חוצפה לקרוא לקרם הזה "קרם ויטמין סי".
רכיבים מזיקים כדאי לחפש דוקא בסוף הרשימה. כאמור, כל הרכיבים שכמותם פחות מ1% מסודרים בצורה חופשית, והחברות לרוב משתדלות לדחוק לסוף רכיבים כמו limonene ,linalool בישום וחומרים נוספים.
בישראל – כדאי להתיחס לכיתוב "לעור רגיש", "לתינוקות", "לילדים" – מכיוון שהאישור לכיתוב הזה דרש בדיקות מחמירות בפיקוח.
"קו פרשת המים" לריכוז 1% – דורש מעט ידע מוקדם. יש רכיבים שונים שכמותם מוגבלת ל1%. לכן, כל הרשימה אחריהם היא בודאות בריכוזים נמוכים יותר. לדוגמה: , phenoxyethanol, xanthan gum
, sodium hydroxide
מים – לרוב מופיעים כרכיב ראשון. לפעמים במקומם יש מי אלוורה וכדומה. קיום מים מחייב הימצאות חומרי שימור.

---

כלים אוטומטיים לניתוח רשימת רכיבים

• Cosdna
•  SkinCarisma
• incidecoder 
• Clearya – תוסף לניתוח רכיבים, בפיתוח ישראלי

חשוב מאד למי שמתכוונת להשתמש בכלים הללו להבין את מגבלותיהם: 

• רוב הכלים הללו לא מתיחסים למינון. הרי אותו מרכיב יכול להיות רע מאד במינון גבוה, ואילו במינון נמוך הוא נפלא.
• דבר נוסף הוא הפורמולה. אותו מרכיב יכול להיות יותר פעיל או פחות פעיל, בהתאם לשילובו עם רכיבים אחרים בנוסחה. גם את זה הכלים הללו לא בודקים.
• רובם גם מתעלמים לחלוטין משמנים אתריים ומרכיבים צמחיים מגרים. הם מקבלים ציון טוב למרות פוטנציאל גירוי עצום.

לכן, כדאי לקחת את האוטומציה הזו בערבון מוגבל מאד.

---

דוגמה לניתוח רכיבים של מוצר

המוצר הוא סרום הניאצינמייד  InstaNatural, Niacinamide Serum והרשימה נלקחה מאתר iHerb

להלן רשימת הרכיבים והסבר על כל מרכיב :

• Aqua – ממס, מדלל. זה המרכיב העיקרי במוצר
• aloe barbadensis leaf juice – מדלל, ממזג עור
• niacinamid – חומר פעיל. –> מיקומו בראש הרשימה מראה שכמותו היחסית במוצר גבוהה. מידע אישי אני יודעת שזה 5%.
• glycerin – מלחח, ממס, טוב לעור יבש
• dicaprylyl ether – ממס, מרכך עור
• olea europaea (olive) fruit oil- מרכך עור, מיצב, קומודני מעט
• ceteareth-6 olivate – מרכך עור, מיצב ,תחליב

–> מפה האחוזים נמוכים מ2.5%, כנראה 1% 

• Potassium cetyl phosphate – מגדיל צמיגות, מרכך עור
• sodium hydroxypropyl starch phosphate – מגדיל צמיגות
• magnesium aluminum silicate – מגדיל צמיגות, משפר ספיגה

–> כל הרכיבים מכאן ומטה הם כנראה מתחת ל1%, והסדר שלהם אקראי

• persea gratissima (avocado) oil – שמן טוב לעור יבש, לא טוב לעור שמן
• hesperidin – מרכך עור
• rosmarinus officinalis (rosemary) leaf extract – מבשם
• centella asiatica extract – מיצב עור, עוזר לפצעים
• hibiscus rosa-sinensis flower extract
• limnanthes alba (meadowfoam) seed oil – מרכך עור, מעורר אקנה
• sodium hyaluronate – חומר פעיל. חומצה היאלרונית. לחות.
• melia azadirachta seed oil – לחות. שמן אתרי אלרגני
• lavandula angustifolia (lavender) oil – שמן אתרי אלרגני
• tocopherol – ויטמין E – חומר פעיל. אנטיאיג'ינג, קומודוני 3
• xanthan gum – חומר מיצב לצמיגות
• pentylene glycol
• caprylyl glycol
• ethylhexylglycerin
• linalool – חומר בישום אלרגני

---

מאמרים מהבלוג בנושאים קרובים

• בקרוב פוסט המשך – רכיבים שונים ברשימת רכיבים.
• חומרי שימור בקוסמטיקה
• בישום בקוסמטיקה
• קוסמטיקה "נקיה"
• פראבנים בקוסמטיקה
• הכל על האלכוהול
• שמנים אתריים בקוסמטיקה

---