הכל על הגנה מקרינת השמש

הפוסט חופר באמת ונוגע באספקטים שונים של הגנה מהשמש: מהי הקרינה? אילו מרכיבי הגנה יש? מה ההבדלים ביניהם? איך בוחרים קרם הגנה? מה הדרך הנכונה לשימוש? והמלצות.

מי ש"רק רוצה לדעת מה לקנות", יכולה למצוא את זה פה: המלצות קרמים להגנה 

תוכן ענינים – לחצו על השורה כדי לדלג לסעיף המתאים

• מהי קרינת השמש
• מדדים להגנה מקרינה ורגולציות שונות בעולם
• מרכיבים להגנה מהשמש
• מרכיבי הגנה מינרליים / פיזיקלים
• מרכיבי הגנה כימיים
• הגנה מפני קרינה כחולה HEV
• האם קרם הגנה מזיק לשוניות האלמוגים ולסביבה הימית?
• ומה עם ויטמין D?
• מה הריכוז הרצוי של מרכיבי הגנה בקרם?
• אז איך לבחור קרם הגנה?
• השימוש
• איך מחדשים קרם הגנה?
• המלצות 
• מקורות

---

מהי קרינת השמש?

אור השמש הפוגע בכדור הארץ מורכב מ-50% אינפרא אדום, 40% אור נראה , ו-10% UV (על סגול).
ממרכיב ה-UV כ 9.5% הוא UVA ו-0.5% הוא UVB.

קרינת UV מצויה בטווח של 400-40 ננומטר. היא מתחלקת לכמה סוגים, חלקם נעצרים ע"י האטמוספירה או נבלעים בשכבת האוזון, אבל חלקם חודרים לארץ:

• קרינת UVC: נבלעת בשכבת האוזון ולא חודרת לפני הארץ. אורך הגל הקצר והחלש ביותר: אורך גל 200-285 ננומטר.
• קרינת UVB: מהווה 5% מקרינת UV החודרת את שכבת האוזון. באורך גל של 315-285 ננומטר. הגורם העיקרי לכוויות ואדמומיות בעור. היא גם מזיקה ל DNA ומסרטנת מאד.
• קרינת UVA: מהווה 95% ממקרינת UV של השמש. זה אורך גל ארוך יחסית, 400-315 ננומטר, ולכן קרינת ה UVA חודרת הכי עמוק לעור. גורמת נזק ל DNA בתאי העור ואחראית למקרים רבים של סרטן מלנומה. גורמת להזדקנות העור, קמטים וכתמים.
  הUVA נחלק ל-
  • קרני UVA2 באורך 340-315 ננומטר.
  • קרני UVA1 באורך 400-340 ננומטר. ה-UVA1  הוא הכי מזיק לעור.

האור הנראה מצוי בטווח של 400-760nm

• חלק ממנו הוא רצועה של אור כחול-סגול 400-500nm שנקראת high-energy visible light  ובקיצור HEV או HEVIS. הוא מגיע בעיקר ממסכים של טלויזיה, מחשבים וטלפונים וכן מנורות תאורה וכו'. גורם לכתמי פיגמנטציה בעיקר באנשים עם עור בינוני או כהה, ולהזדקנות העור.

השמש גורמת לסרטן העור

 כל שעה מת אמריקאי אחד ממלנומה – הצורה הקשה ביותר של סרטן העור. קרינת UVA מסרטנת, גורמת לכתמים וקמטים, היא חודרת זכוכיות ועננים. לכן, קרם הגנה במוצר נפרד ובשכבה עבה *חובה גם בחורף*

---

*קרם הגנה הוא מוצר האנטי-איג'ינג היעיל ביותר* אם אין לך פנאי בבוקר לכלום ואת צריכה לבחור רק מוצר טיפוח אחד – בחרי בקרם הגנה

---

מדדים להגנה מקרינה ורגולציות שונות בעולם

מדידת הגנה נגד UVB:  

בסולם SPF – Sun Protection Factor

מקדם הגנה SPF. מודד הגנה נגד UVB בלבד. הסולם נקבע במדידות על אנשים (in vivo):

רמת ההגנה מפני UVB מסומנת באופן די אחיד בעולם על ידי SPF (תקנים ISO24444 באירופה, אוסטרליה ואסיה ו FDA-2011 בארה"ב)

איך מודדים? מדידות על אנשים (in vivo): מניחים 2 מ”ג לסמ”ר של קרם הגנה על גבם של מתנדבים אנושיים. משווים כמה UV (ממנורה) העור יכול לסבול עם ובלי קרם ההגנה. תוצאת החלוקה של הזמן שהעור נשרף עם ההגנה חלקי הזמן שהעור נשרף ללא ההגנה נותנת מספר שהוא ה spf .

סולם spf קובע פי כמה זמן יקח לעור להאדים יחסית לזמן שיקח לו ללא הגנה.

למשל: אם מישהו מאדים אחרי 10 דקות, שימוש במקדם הגנה SPF15 יאפשר לו להשאר בשמש 150 דקות בלי להאדים, ומקדם הגנה SPF30 יאפשר לו 300 דקות (5 שעות).

מיתוס :  SPF50 לא עדיף בהרבה על SPF30 כי הוא מגן רק ב1% יותר. 98% במקום 97%. לא נכון! הוא מגן פי 1.5 יותר: SPF50 נותן ל 2% קרינה לעבור, ו SPF30 נותן ל3% קרינה לעבור.

מדידת הגנה נגד UVA:  

ישנן שתי דרכים חשובות למדידת פוטנציאל חסימת ה- UVA של קרם הגנה: התכהות העור (PDD) או הערכת קליטתו באורכי גל ספציפיים. אין תקן אחד מקובל בינלאומי למדידת הגנת UVA בקרם הגנה. .

שיטת הכוכבים boot star rating
uva-uvb ratio

בשימוש ב : בריטניה
מעריכה עד כמה קרם הגנה מגן בכל ספקטרום ה-UV (השוואה להגנה מפני UVA נגד הגנה מפני UVB) פותחה ע"י Boots.
אחוז ה-UVA שנספג בהשוואה לקרני UVB (מקור), כך שבמובן מסוים הוא מודד את אחידות הגנת ה-UV. בדיקות אלו נעשות במבחנה באמצעות מכונות. ככל שיחס ה-UVA/UVB קרוב יותר ל-1, כך מסנן קרינה מקבל יותר כוכבים.
ה uva נבדק UVA-PF משולב עם אורך גל קריטי – in vitro
סימונים:
3 כוכבים שווים 0.60 – 0.79 הגנה מקרני UVA בהשוואה ל-UVB
4 כוכבים שווים 0.80 – 0.89 הגנה מפני קרני UVA בהשוואה ל-UVB
5 כוכבים שווים הגנה של 0.90 או יותר מקרני UVA בהשוואה ל-UVB

** עדכון 2024 – הרפורמה בשוק התמרוקים בישראל איפשרה להרבה קרמים להגנה לקבל הכשר להמכר בישראל. זה על סמך הצהרת יבואן שהמוצר עומד בתנאי ה EU. כדי להגיע ליחס של 1:3 בבדיקת ה-ISO 24443 המחמירה, פורמולות קוריאניות רבות עברו אופטימיזציה.

טבלת סיכום

רגולציות שונות

• במדינות שונות יש רשימות שונות למרכיבי הגנה שמותרים לשימוש.
• בארה"ב קרם הגנה נחשב DRUG ולא מוצר קוסמטי, ויש עליו פיקוח של ה FDA (בניגוד לקוסמטיקה). יש לסמן בטבלה נפרדת את המרכיבים הפעילים בקרם ההגנה ואת האחוז הפעיל בהם.
• גם באוסטרליה קרם הגנה נחשב therapeutic goods (drugs) והרכיבים הפעילים כתובים עם הריכוז שלהם באחוזים.
• באיחוד האירופאי מותרים יותר רכיבי הגנה יחסית לארה"ב.

מסקנה אישית שלי: ניתן לסמוך על ההגנה שמספקים מוצרי הגנה אירופאיים, ישראליים ואוסטרליים בבטחון מלא. פחות ניתן לסמוך על מוצרי הגנה ברגולציות אחרות, בעיקר לא על האסייתים. 

• הבטוח ביותר הוא לקנות קרם הגנה עם SPF50+, עם תווית אירופאית (UVA בעיגול) או מישראל.
  +SPF50 פירושו שה-SPF הוא מינימום 60, מה שמבטיח שה-UVA-PF הוא לפחות 20 ויש הגנה גם באותו חלק של ספקטרום ה-UVA של ה UVA2 שכבר קרוב לאור הנראה.
  כך שהעקומה נמתחת גם מעבר ל UVA, לא רק על קצת מעבר ל UVB (כמו שיכול לקרות עם מסנני קרינה אמריקאיים).
• *ההמלצות שלי כלליות. כל מקרה לגופו. למשל, מינרליים עם אבץ 20% ומעלה מומלצים תמיד.
• * האמריקאים מומלצים עם SPF50 ומעלה
• *הקוריאנים מומלצים רק אם יביאו אישורים שעברו רגולציה אירופאית. (ולא רק בדיקה באירופה לפי הרגולציה הקוריאנית).

---

מרכיבים להגנה מהשמש

טבלה שסוקרת את כל המרכיבים, יתרונותיהם וחסרונותיהם (===> כדאי לפתוח!): 

---

איזה סוגי מרכיבי הגנה קיימים?

• הפיזיקאלים /מינרליים. שהם zinc oxide ו- titanium dioxide..
• הכימים – שהם כל השאר. מכילים מולקולת פחמן ולכן נקראים גם "אורגניים", בניגוד לפיסיקליים שהם אנאורגניים.
  •  מרכיבים מהדור הישן. רשימה חלקית: avobenzone ,octocrylene, oxybenzone, avobenzone, PABA, Padimate O , enzacamene.
  • מרכיבים כימיים מהדור השני. רשימה חלקית: Mexoryl SX , Mexoryl XL Tinosorbs S and M, Uvinul A Plus,

לפי ה FDA, רק שני המרכיבים המינרליים תחמוצת אבץ וטיטניום דו חמצני הם בטוחים ויעילים (בגודל רגיל, לא נאנו). החסרון הגדול במרכיבי ההגנה המינרליים הוא השכבה הלבנה שהם יוצרים.
החסרון הגדול במרכיבי הגנה כימית דור ראשון היא העובדה שלחלטקם יש מולקולות קטנות יחסית ולכן חלקם חודרים לעור ולזרם הדם ועלולים לגרום נזק, הם משבשים אנדוקריניים, והם גם לא יציבים בשמש ונוטים להתפרק. חלקם גם מזיקים לסביבה.
לעומת זאת, המרכיבים הכימים מהדור השני הם בעלי מולקולה גדולה יותר, ולכן הם לא חודרים לעור ולזרם הדם. הם גם יציבים בשמש (photostable). החסרון הגדול שלהם הוא חוסר במחקר מספק והעובדה שה FDA לא אישר אותם בינתיים. בעתיד צפוי שגם הרכיבים Tinosorb S ו- Tinosorb M יוכרו כבטוחים בארה"ב וגם encapsulated octinoxate.

איך הם מגינים מהשמש?

בניגוד למה שמקובל לחשוב, שני הסוגים סופגים את ה UV  והופכים אותה לאנרגית חום. אבל הפיסיקלים מחזירים בערך 5-10% מאנרגיה זו, כמו מראה. גם חלק מהמרכיבים הכימיים החדשים עושים את זה.

שוב, בניגוד למיתוס, הסיבה שמומלץ לחכות 15-20 דקות לפני חשיפה לשמש היא לא למטרת "הפעלה" כי שני הסוגים יעילים מיד עם המריחה, אלא כדי שהם יתייבשו וייצרו פילם, שיכבה אחידה שתגן על העור. זה קורה בתהליך דה-אמולסיפיקציה שבה טיפות המים מהאמולסיה נספגות או מתאדות, וקרם ההגנה מתייצב.

לכל מרכיב הגנה יש טווח קרינה מסוים שהוא מגן , ולכן נדרש שילוב של כמה מהם כדי ליצור הגנה מלאה.  

הגנה בכל הטווח, כולל בטווח ה-Ultra-long UVA (מעל 380nm), מושגת כיום רק באמצעות מסננים כמו Mexoryl 400 , TriAsorB או ריכוזים גבוהים של Tinosorb M ו-Zinc Oxide (Non-Nano).

הגנה מפני UVB  היא מצוינת לשני הסוגים, קל להגיע ל SPF50 ומעלה.  ההבדלים הם בעיקר בהגנה מפני  UVA. המסננים שיעילים נגד UVA1 שהוא המסוכן יותר הם: avobenzone, Tinosorb (S and M), Mexoryl (SX), Uvinul A Plus,  וכמובן המינרלי – zinc oxide המרכיבים הכימיים הם לא יציבים בשמש, ולכן יעילותם פוחתת עם הזמן. בעיקר בשילוב avobenzone + octinoxate . זה לא קורה במרכיבים הכימיים מהדור השני. אבל את כולם צריך לחדש כל שעתיים בשמש

איך מזהים לפי רשימת מרכיבים אם זה כימי או פיזי-מינרלי?

בקרמים האמריקאים יש באופן ברור ציון בטבלה ברורה, מה הם המרכיבים הפעילים ואפילו מה האחוז שלהם. לדוגמה:

בקרמים הקוריאנים והישראלים אין דבר כזה, וצריך לחפש ברשימת המרכיבים.

מה נחפש?
אם מוצאים zinc oxide או titanium dioxide אלו מרכיבים מינראלים.
כל האחרים הם כימיים. הנה רשימה חלקית שלהם: oxybenzone, avobenzone, octisalate, octocrylene, homosalate and octinoxate ויש עוד הרבה, ראו רשימה ארוכה לעיל.

במקום לחפש ולזכור, אפשר לקחת את רשימת המרכיבים, להעתיק אותה לאתר SKINCARISMA 
ללחוץ Analyze ולקבל בבירור רשימה של חוסמי UV. לדוגמה

• אם zinc oxide או titanium dioxide לא מופיעים – זה כימי (ופחות מומלץ)
• אם שניהם מופיעים – זה מינרלי (בריא יותר)
• אם אחד מהם מופיע – זה קצת טריקי: מחפשים מרכיבי הגנה נוספים, לרוב יש ואז זה מעורב. אם אין מרכיבי הגנה נוספים – זה מינרלי.

---

מרכיבי הגנה מינרליים / פיזיקלים

היתרון העיקרי שלהם הוא בהיותם בריאים, לא גורמים לתגובות פוטו-אלרגיות, לא אלרגניים, ויציבים בשמש. הם בטוחים יותר, עמידים יותר ובריאים יותר. קיימים רק שניים:

• Zinc oxide תחמוצת אבץ (ZnO) – מרכיב "מינרלי" אנאורגני, הפופולרי מאוד במסנני קרינה המיוצרים לעור רגיש. הוא נותן הגנה על ספקטרום רחב של UVA+UVB. היעילות שלו בריכוזים נמוכים לא גבוהה, לכן צריך להשתמש בהרבה ממנו בקרם הגנה כדי לקבל הגנה גבוהה מפני UV.
• Titanium dioxide טיטניום דו חמצני (TiO2): מרכיב "מינרלי" אנאורגני, מצוין בספיגת UVB אפילו טוב יותר מאשר תחמוצת אבץ, אבל הוא לא מצטיין בקליטת UVA.  לכן, בפני עצמו אינו יכול לשמש בקרם הגנה מפני השמש. החסרון הגדול שלו הוא הצבע הלבן שלו.

איך הם עובדים?

רוב הפעולה (כ95%) נעשית ע"י ספיגת הקרינה והפיכתה לכמות קטנה מאד של חום. השארית – מוחזרת כמו מראה, ברפלקציה.
בניגוד למיתוס, זה לא נכון שמרכיבים הגנה אלו מחזירים את כל הקרינה כמו מראה. למעשה. רוב הפעולה שלהם נעשית ע"י ספיגת הקרינה באופן כימי, ורק 5%-12% מוחזר.

איך יודעים אם קרם הגנה הוא מינראלי?

אם ברשימת החומרים יש Zinc oxide  או שיש Zinc oxide + Titanium dioxide ואין מרכיבי הגנה אחרים

השכבה הלבנה

החסרון העיקרי של המרכיבים הללו הוא הצבע הלבן. לטיטניום דו-חמצני יש צבע לבן. גם לתחמוצת האבץ יש צבע לבן פחות דומיננטי יחסית לכמות זהה, אבל מכיוון שנדרשת כמות גדולה של תחמוצת האבץ, התוצאה גם ממנו היא צבע לבן. בשנים האחרונות פותחו קרמים מינרליים שהם מאד ידידותיים למשתמש, והצבע הלבן נעלם במהירות שיא.

מה משפיע על רמת ההגנה?

לאותו ריכוז של מרכיב הגנה יכולות להיות רמות הגנה שונות. זה מושפע מ:

• גודל החלקיקים  – חלקיקים קטנים יותר מתפשטים טוב יותר מביעים להגנה טובה יותר מ UVB ופחות מ-UVA
• ציפוי החלקיקים – שכבת סיליקון מגדילה את הספיגה של ה UV

---

מרכיבי הגנה כימיים

היתרון העיקרי שלהם הוא באופן היישום שלהם: הם שקופים וידידותיים. מכירות את הקרמים שכולן ממליצות עליהם כי הוא "מושלם ונספג מהר", קרמים שקופים, דקים, ידידותיים? לרוב אלו קרמים עם מרכיבים כימיים או שרוב מרכיביהם הם כימיים. המרכיבים הכימיים באמת ידידותיים וכייפים, הבעיה היא שבדרך הם (הכימיים מהדור הישן) גם גורמים נזק. הם נספגים בדם, חלקם משפיעים על המערכת ההורמונלית (אוקסיבנזון), יש אנשים שאלרגיים אליהם, הם לא מתאימים לעור רגיש, והם גם נעלמים מעצמם במהירות רבה, כי הם נספגים.

מרכיבי הגנה כימית מהדור הישן

Avobenzone, Oxybenzone, Sulisobenzone, Dioxybenzone Octocrylene, Ensulizole, PABA, Padimate O, Octinoxate, Cinoxate, Octisalate, Homosalate, Trolamine salicylate

• אבובנזון avobenzone – מרכיב שנותן הגנה מעולה מה UVA ולכן מאד מאד נפוץ בקרמים להגנה. כמעט אין קרם הגנה אמריקאי בלי המרכיב הזה. אבל הוא לא יציב בשמש (אחרי 15 דקות של קרינת שמש 36% מהאבובנזון נהרס. תוך שעה אחת לחשיפה ל UV, היכולת של אבובנזון לסנן קרני UVA יורדת באופן מדהים. כמו כן, הוא נחשב מגרה ואלרגן ולכן לא מתאים לבעלי עור רגיש.
• אוקסיבנזון oxybenzone – או benzophenone-3 מרכיב מאד נפוץ בקרמי הגנה כימיים. ידוע כאלרגן. משפיע על המערכת ההורמונלית כאסטרוגן, חודר למחזור הדם. מזיק לשוניות האלמוגים ולכן נאסר לשימוש או שכמותו הוגבלה בכמה מדינות בעולם, כמו אוסטרליה, קנדה, יפן, שוודיה ועוד.
• גם octinoxate מזיק לשוניות האלמוגים
• גם המרכיבים הכימים האחרים octocrylene, oxybenzone, avobenzone, PABA, Padimate O , enzacamene הם אלרגניים ומגרים לרובם יש השפעה על המערכת ההורמונלית, בעיקר ל Oxybenzone
• חלקם הגדול לא יציב בשמש.
• 13 ביולי 2022 — הנציבות האירופית פרסמה תקנה מתוקנת בנוגע להגבלה לשימוש במסנני UV אוקסיבנזון Benzophenone-3 ו- Octocrylene במוצרים קוסמטיים עקב תכונות משבשות אנדוקריניות שסומנו על ידי הוועדה המדעית לבטיחות צרכנים (SCCS).
• המרכיב Homosalate חשוד אף הוא כמשבש אנדוקריני.
• חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו שמרכיב קרם ההגנה אוקסיבנזון, יכול להפוך לפוטוטוקסין שעלול להיות קטלני בתוך תאי אלמוגים כאשר הם נחשפים לאור השמש, וכתוצאה מכך לנזק מוגבר ואולי למוות.
• רכיבי הגנה כימיים פחות מומלצים בהריון:
• אם את בהריון, בעיקר בשליש ראשון, ליתר בטיחות עדיף להמנע מקרמים להגנה מהדור הראשון תוצרת ארה"ב ולהעדיף את האירופאים והישראלים, ששם הרגולציה טובה יותר. בעיקר לרכיבים הבאים: Oxybenzone (Benzophenone-3) – קשור לשיבושים הורמונליים ולרגישויות, Homosalate – פוטנציאל לשיבוש הורמונלי. Octinoxate – גם הוא בעייתי מבחינת פוטנציאל שיבושים הורמונליים. יודגש שבאירופה וישראל כל הקרמים בטוחים, כי המינון שלהם מתחת לסף שנקבע ועודכן ב 2025, וההערה הזו היא רק למי שרוצה להשאר על הצד הבטוח לחלוטין.

מרכיבי הגנה כימית מהדור השני

(רשימה חלקית)  Tinosorb  ובעיקר Tinosorb M  מין היבריד בין פיזיקאלי וכימי. Uvinul A Plus, Mexoryl בניגוד לדור הישן, הם יציבים בשמש, בעלי מולקולה בינונית שלא נספגת . ה FDA בינתיים לא אישר אותם כי אין מספיק מחקר. הם נפוצים מאד במוצרי הגנה יפנים וקוריאניים.  ה EU  אישר חלק מהם.
הבעיה העיקרית שלהם היא חוסר מחקר וחוסר ידע.  מצד אחד הם נחשבים בטוחים, לא רגישים לשמש ולא אלרגניים, אין מספיק מחקרים להוכיח לכאן או לכאן.

אילו מרכיבי הגנה יציבים בשמש?

רק המינראליים וכמה כימיים מהדור השני:

• Zinc oxide
• Titanium dioxide
• Tinosorb S
• Tinosorb M
• Mexoryl SX
• Mexoryl XL
• Octocrylene
• Uvinul T 150
• Enzacamene (4-Methylbenzilidene Camphor)
• Uvinul A Plus
• Parsol SLX

כמו כן, גם המרכיב הכימי Stabilized Avobenzone. חשוב שיהיה כתוב Stabilized יש מרכיבים שאינם מגינים משמש אבל עוזרים למניעת התפרקות בשמש. שניים מהם שהם בשימוש נרחב בקרמים להגנה הם Ethylhexyl methoxycrylene (SolaStay S1, EHMC) Polyester-8 (Polycrylene, PC)

---

הגנה מפני קרינה כחולה HEV

מה הוא אור כחול?
זה הקצה של ספקטרום האור הנראה. 380-500 ננומטר. אורך הגל קצר יחסית לשאר הצבעים בספרקטרום הנראה, ולכן הוא בעל אנרגיה גבוהה יותר מהם. נקרא High-energy visible light (HEV)

מה המקור לאור כחול?

המקור העיקרי הוא השמש, פי כמה וכמה ממה שנפלט מכל מקור אחר. האור הכחול הוא משני ל UV, ועיקר ההגנה צריכה להיות מה UV.
אור כחול נפלט בעוצמות נמוכות גם מתאורה בבית, וממסכי המכשירים.

מה הנזק שהוא גורם?

• הנזק העיקרי הוא לעיניים. לכן מומלץ להיות במרחק של לפחות 30 סנטימטרים מהמסך ולעשות הפסקות תכופות.
• פגיעה בשינה – אור כחול בשעות שאחרי שעות השקיעה, גורם לעיכוב הפרשת הורמון מלנוטין. זה מפריע להרדמות ופוגע בתקינות השעון הביולוגי ובמחזור הטבעי של שינה וערות. הוא מעכב הרדמות, הופך את השינה לרדודה יותר, זמן REM קצר יותר ושינה קצרה יותר.
• לגבי הנזק לעור, אין מספיק מחקרים. מחקר קטן מ 2010, השווה בין חשיפה רגילה לשמש, וחשיפה בתנאי מעבדה לאור כחול שעוצמו זהה לעוצמת השמש. האחרון גרם לפיגמנציה ואדמומית משמעותיים יותר יחסית לחשיפה רגילה לשמש. מחקר קטן נוסף, מ 2015 הראה שחשיפה לאור כחול גורמת לייצור רדיקלים חופשיים בעור, שמאיצים את הופעתם של סימני הגיל. מחקר נוסף הראה שהנזק לעור כהה מ UVA גדל בנוכחות קרינה כחולה וגם כמות המלנין בעור.

אז למה צריך להגן?

כי יש אנשים (בעלי עור כהה, פיצפטריק 4-6) שהעור שלהם רגיש לפיגמנטציה גם מקרינה כחולה. האור הכחול הנראה מעורר חלבון בשם opsin-3 שהוא גורם לתאי המלנוציטים לייצר יותר פיגמנט. נוגדי חמצון מקטינים את זה, אבל השיטה הטובה ביותר היא מניעת הקרינה מלכתחילה.

אילו מרכיבים חוסמים קרינה נראית כחולה?

• מינראליים zinc oxide ו titanium dioxide בגודל מעל 200nm – שזה אומר כאלה שהם לבנים לגמרי ולא ידידותיים. בעיקר Pigmentary titanium dioxide שהוא בעצם פיגמט, שמוסיפים למייקאפים כדי לשפר רמת כיסוי.
• תחמוצת ברזל Iron oxide – רכיב שנפוץ בקרמים להגנה עם גוון. למשל בהרבה BB ו CC. יש 3 סוגים: אדום CI 77491, צהוב CI 77492 ןשחור CI 77499. מוסיפים אותם כפיגמנטים.
• נוגדי חמצון (לחצו לפוסט בנושא)
• מרכיבים חדשים חוסמי קרינה באורך גל מעל 380 nm (אושרו באירופה ועדיין לא בארה"ב)
  • (Phenylene Bis-Diphenyltriazine (TriAsorB – מגן מפני קרינה כחולה במלואה עד 450 nm
  • – Uvinul A Plus המכונה גם BDBP קיצור של Bis-(Diethylaminohydroxybenzoyl Benzoyl) Piperazine) – מגן חלקית מפני קרינה כחולה רק עד 420 nm

מה עוד אפשר לעשות?

לשנות בהגדרות המכשירים שלנו (מחשב שולחני, טאבלט, סמארטפונים וכו') ולהוריד אור כחול.

להשתמש בנוגדי חמצון כדי למזער נזק מקרינה שחדרה.

---

ניתוח השילוב הכי נפוץ של רכיבי הגנה דור 2

השילוב מורכב בדרך כלל משלושה מרכיבים מרכזיים Tinosorb S + Tinosorb M + Uvinul A Plus, עם אפשרות לתוספת רכיב רביעי Uvinul T 150 להגברת ה-SPF:

הגנת ספקטרום רחב (UVA+UVB) : Tinosorb S + Tinosorb M

• Tinosorb S (Bis-Ethylhexyloxyphenol Methoxyphenyl Triazine): זהו המסנן הראשי המסיס בשמן. הוא מכסה את כל טווח ה-UV (290 עד 400 ננומטר) ומספק יציבות גבוהה בשמש
• Tinosorb M (Methylene Bis-Benzotriazolyl Tetramethylbutylphenol): זהו המסנן ההיברידי (הפועל גם כסופג וגם כמפזר/מחזיר). הוא חיוני לשיפור הגנת UVA וכיסוי ספקטרום מלא עד 400 nm.

חיזוק UVA עם Uvinul A Plus

• Uvinul A Plus (Diethylamino Hydroxybenzoyl Hexyl Benzoate): זהו פילטר המסיס בשמן ויציב במיוחד, שנועד לחזק ולמקד את ההגנה בחלק הארוך של UVA (320-400 nm), שהוא הקרינה החודרת לעומק העור.

הגברת UVB (אופציונלי) עם Uvinul T 150

• Uvinul T 150 (Ethylhexyl Triazone): פילטר זה משולב לעיתים קרובות כדי להגביר את ה-SPF (הגנת UVB), מכיוון שהוא אחד מפילטרי ה-UVB היעילים ביותר הדורשים ריכוז נמוך.

למה הוא נפוץ? שילוב זה מספק הגנת ספקטרום רחב מעולה תוך שמירה על יציבות מקסימלית, מכיוון שכל הרכיבים בו פוטו-יציבים באופן טבעי. זוהי בחירה פופולרית במוצרים שמיועדים לעור רגיש או לשימוש אינטנסיבי בשמש.

---

האם קרם הגנה מזיק לשוניות האלמוגים ולסביבה הימית?

שוניות אלמוגים בריאות הן אחת המערכות האקולוגיות החשובות ביותר על פני כדור הארץ.

מה היא הלבנת אלמוגים?

האלמוגים חיים בסימביוזה עם אצות ( zooxanthellae). האצות סופגות את אור השמש ועושות פוטוסינתזה כדי ליצור חומרי הזנה להאכלת האלמוגים. האצות מספקות כ-90% מהאנרגיה של האלמוגים וגם אחראיות גם לצבעים היפים של האלמוגים.
כאשר אלמוגים לחוצים הם מגרשים את האצות ונשארים מולבנים וחוורים, ללא מקור המזון העיקרי שלהם. אם הלחץ נמשך, האצות לא חוזרות לאלמוגים, ההלבנה נמשכת והאלמוג בסופו של דבר יגווע ברעב וימות.

מה גורם ללחץ הזה? (ממוין לפי עוצמת ההשפעה)

• שינויי טמפרטורה במים כתוצאה משינויי אקלים
• החמצת האוקיינוסים ושינויים ב PH
• כמות אור השמש מוגברת
• מזהמים (למשל קוטלי עשבים וחומרי הזנה מחקלאות, דליפת נפט, סחף).
• חלק ממרכיבי קרם ההגנה נמצאו גם כגורמים להלבנת אלמוגים במחקרים על דגימות אלמוגים מבודדות.

מה הקשר לרכיבים קוסמטיים ובעיקר לרכיבים בקרם ההגנה?

מה שהתגלה במחקרים עד כה:

• הרכיבים octinoxate ו oxybenzone  גורמים להלבנת אלמוגים.
• הרכיב oxybenzone  גורם להתקשות הפלנולה, מרכיב חשוב בהתרבות האלמוגים.
• יש גם חשש שמרכיב ספציפי אחד, Octocrylene , יכול לתרום ישירות למוות של שוניות האלמוגים.
• הרכיבים המזיקים ביותר לאלמוגים :
  oxybenzone , octinoxate , enzacamene (4-MBC) , Uncoated zinc oxide nano,
  butylparaben (רכיב שימור)
• רכיבים עם השפעה מינימאלית או בכלל לא: octocrylene, octisalate, avobenzone, octyl triazone (Uvinul T), ecamsule (Mexoryl SX, drometrizole trisiloxane (Mexoryl XL), titanium dioxide

מרכיבים שמזיקים לסביבה הימית – בעיקר לדגים:

Oxybenzone, Benzophenone-1, Benzophenone-8, OD-PABA, 4-Methylbenzylidene camphor, 3-Benzylidene camphor, Octinoxate, Octocrylene
וגם nano-Titanium dioxide, nano-Zinc oxide שזה רכיבים מינרליים בגודל פחות מ-100 נאנו-מטר

מדינות מסוימות אסרו על מרכיבים מסוימים בקרם הגנה, בעיקר Oxybenzone ו Octinoxate , מתוך דאגה לשוניות האלמוגים. כגון הוואי, איי הבתולה, ארובה, האי בונייר באיים הקריביים, מדינת האי פלאו של האוקיאנוס השקט . לדעתי האישית, במדינה כמו שלנו יש לחוקק בהקדם חוק דומה, שיוריד מהמדפים את המוצרים שמכילים מרכיבים אלו.

האם יש מספיק קרם הגנה בסביבה כדי לפגוע באלמוגים?

לפי הערכות, כ-10% מהשוניות בעולם מאוימות על ידי זיהום קרם הגנה,

ככמויות שנבדקו במחקר היו גדולות יחסית למה שיש באוקיאנוס, אבל בהחלט יכולות להיות מסוכנות באזורים צפופים באלמוגים עם הרבה צוללים ובמפרצים, כמו מפרץ אילת למשל. כ-90% מהתיירים מרוכזים ב-10% מהשוניות בעולם.

אבל, למרות שריכוזי הסביבה נמוכים, יכולה להתרחש גם הצטברות ביולוגית, אם רכיבי קרם ההגנה מצטברים באלמוגים ומובילים לריכוז גבוה יותר מאשר במים.

מה אנחנו יכולים לעשות?

• להשתדל לא להשתמש בקרמים עם הרכיבים המזיקים ביותר  . להזהר שבעתיים אם שוחים ליד אלמוגים.
• כדי למזער את כמות קרם ההגנה הנשטף מהעור, לבחור מסנני קרינה בעלי עמידות גבוהה למים ולמרוח אותם 20 דקות לפני הכניסה למים.
• התעלמו מכיתובים כמו "reef safe " ובמקום זה קראו את המרכיבים האמיתיים של קרם ההגנה.

---

ומה עם ויטמין D?

קרינת UVB אחראית להפיכת 7-dehydrocholesterol שבעור לויטמין די D3 (cholecalciferol) . לויטמין D3 יש יכולות אנתי דלקתיות וגם מונע כוויות שמש.

עמדה אוסטרלית רשמית ממאי 2024 מבוססת מחקרים: חשיפה לשמש צריכה להיות לפי גוון העור. דיפרנציאלית. המאמר מתיחס לחשיפת עור הגוף לשמש בגווני עור שונים, ומדבר על כך שלבעלי עור כהה מאד היתרונות הבריאותיים של ויטמין די מהשמש הם מרובים, ונטילת תוספים בבליעה לא יכולה להחליף אותה.

אבל לא צריך להחשף בצורה פראית, כי הנזק מ UV הוא סרטן. בפנים גם פיגמנטציה.
לא צריך יותר מכמה דקות (10-15) חשיפת חלקי גוף (שאינם פנים) לשמש באמצע היום כדי לקבל כמות מספיקה של ויטמין D תוך מזעור הסיכון לסרטן העור ולהזדקנות. יש להמשיך להימנע מכוויות שמש ו-UVA. לא סביר שקרם הגנה יגרום למחסור משמעותי יותר בוויטמין D ממה שכבר יש לנו. בעיקר לא מריחתו על הפנים. המשיכו למרוח בקנאות, כולל חידוש.

מיתוס

נדרשת חשיפה מרובה לשמש כדי להימנע ממחסור בוויטמין D

.עובדה 

קרינת הUV מזיקה. חשיפה ממושכת לשמש לא גורמת לרמות ויטמין D להמשיך לעלות עוד יותר, אבל כן מגבירה את הסיכון לסרטן העור.

כאשר רמות קרינת ה-UV הן 3 ומעלה, רוב האנשים מקבלים מספיק ויטמין D רק בכמה דקות של חשיפה לשמש תוך כדי ביצוע משימות יומיומיות – כמו הליכה למכונית..

בזמני UV שיא, חשוב להפחית את הסיכון לסרטן העור על ידי הגנה על העור.  

אנשים שעלולים להיות בסיכון גבוה יותר למחסור בוויטמין D כוללים: אנשים בעלי עור כהה מאוד,  אנשים עם מצבים או תרופות המשפיעות על ספיגת ויטמין D , אלה המכסים את עורם מסיבות דתיות או תרבותיות ואנשים שכמעט לא נחשפים לשמש. במקרים אלו כדאי להתיעץ עם רופאת המשפחה בקשר לנטילת ויטמין D כתוסף.

---

מה הריכוז הרצוי של מרכיבי הגנה בקרם?

שימו לב שזו לא נוסחה ישירה. יש מגוון סוגי מולקולות, בעיקר במרכיבים המינרליים. גודל המולקולה קובע וגם הסינרגיה בין המרכיבים השונים במוצר. אף פעם לא מודדים יכולת הגנה רק של הרכיב עצמו אלא בודקים כל המוצר. אבל יש כללי אצבע. (המידע הרשום כאן הוא לפי האנדוקרינולוג Denis K. Dudley MD )

כמה יחידות תיאורטיות של SPF נקבל מ1% מרכיב הגנה?

רכיבים הנותנים הגנה רק מ UVB

• Octinoxate 2.8
• Homosalate 1.5
• Titanium Dioxide 2.6
• Octisalate 1.6
• Oxybenzone 2.3
• Octocrylene 2.1

רכיבים הנותנים גם הגנה מ UVA

• Avobenzone 1.9
• Zinc Oxide 1.6
• Tinosorb M 2.2
• Tinosorb S 3.1

כמה מרכיבי הגנה מינרליים צריך בקרם?

לקרם המכיל רק zinc oxide אם לכל 1% zinc oxide, מקבלים 1.6 יחידות SPF

• zinc oxide פחות מ 15% – ה SPF יהיה 24 או פחות (במספור אירופאי עד 20)
• zinc oxide 20%-15%    – ה SPF יהיה 24 – 32 (במספור אירופאי: 25-30)
• zinc oxide של 20% ומעלה – ה SPF יהיה לפחות 32 (במספור אירופאי: 30)

מכאן, לקרם המכיל רק zinc oxide כמרכיב הגנה – נדרש zinc oxide 20% ומעלה כדי לקבל כ- SPF30 
לקרם המכיל zinc oxide + titanium dioxide אם לכל 1% titanium dioxide מקבלים 2.6 יחידות SPF 
לקרם המכיל רק שילוב titanium dioxide+zinc oxide כמרכיבי הגנה – נדרש כ- zinc oxide 15-20% + titanium dioxide 7.5%  – כדי לקבל כ- SPF30

---

אז איך לבחור קרם הגנה?

לפי התשובה לשאלה: מה יותר חשוב לך – יופי או אופי ? 

• אם מדובר בתינוקות וילדים וחשוב לך שיהיה בריא ולא אלרגני – יש לבחור בקרם הגנה מינראלי non nano, הגנה פיזית. מוצרים שמרכיבי ההגנה שלהם הם zinc oxide ו/או titanium dioxide בלבד. (להלן, רשימה 1) או כימיים דור 2 בלבד.
• אם יותר חשוב שיהיה "אלגנטי" ואת מוכנה לשלם ברמת ההגנה ובסכנת רגישות – יש לבחור בקרם עם הגנה מעורבת, כימית-פיזית. (להלן, רשימה 2) כלומר, יש במרכיבים גם zinc oxide ו/או titanium dioxide אבל גם מרכיבים כימיים, רצוי כאלה מהדור החדש
• אם את רוצה קרם אלגנטי שקוף וכייפי, אפשר לבחור בקרמים עם הגנה כימית מהדור השני בלבד. (להלן, רשימה 3)
• אם את בהריון, בעיקר בשליש ראשון, ליתר בטיחות עדיף להמנע מקרמים להגנה כימית מהדור הראשון תוצרת ארה"ב ולהעדיף את האירופאים והישראלים, ששם הרגולציה טובה יותר. בעיקר לרכיבים הבאים: Oxybenzone (Benzophenone-3) – קשור לשיבושים הורמונליים ולרגישויות, Homosalate – פוטנציאל לשיבוש הורמונלי. Octinoxate – גם הוא בעייתי מבחינת פוטנציאל שיבושים הורמונליים. יודגש שבאירופה וישראל כל הקרמים בטוחים, כי המינון שלהם מתחת לסף שנקבע ועודכן ב 2025, וההערה הזו היא רק למי שרוצה להשאר על הצד הבטוח לחלוטין.

כללי אצבע וטיפים

• יש להמנע ממוצרים המכילים אוקסיבנזן Oxybenzone / benzophenone-3 .  ה FDA בודק אותו וגם כמה אחרים לגבי אישור קיומם במוצרי הגנה. נוסף לנזק לגוף האדם, הוא גם מזיק לסביבה, הורג שוניות אלמוגים. אם המרכיב הזה קיים בקרם ההגנה שלך – רצוי לזרוק אותו. 
• להמנע ממוצרים שמכילים רק הגנה כימית מהדור הישן. הנפוצים ביותר הם Avobenzone , Homosalate ו oxybenzone
• הגנה מינראלית zinc oxide and titanium dioxide הכי בטוחה. האיחוד האירופי לא אישר חלקיקי ננו לתרסיסים ואבקות. לכן במוצרים כאלה לודא שהמוצר הוא Non Nano
• יש להמנע מהמרכיבים PABA & trolamine salicylate
• להמנע מקרמים להגנה שמכילים רטינול, רטינואיד, retinyl palmitate – יוצר רדיקלים חופשיים, עלול להתפתח לרעיל. ראו פה.
• SPF רצוי הוא SPF30 ומעלה. מוצרים עם SPF פחות מ15 לא נחשבים כהגנה אמיתית, ואין להתיחס אליהם ככזו.
• עדיפות לתוצרת ישראל, אירופה, אוסטרליה.
• קרם לגוף –  הבחירה קלה ופשוטה: יש לבחור רק בקרם הגנה מינרלי.

טיפים לקניה בפארמים בישראל

• המוצרים שמיועדים לילדים KIDS הם הזוועתיים ביותר. עם תועפות בישום מיותר. כלל אצבע: להתרחק מהם.  
• כל מוצרי הספריי הם כימיים לגמרי. רובם עם אוקסיבנזן, וחלקם עם אלכוהול SD בתור מרכיב שני או שלישי. זוועה. לא להתקרב! 
• כל המוצרים שכתוב עליהם "FREE" או "לעור רגיש" הם נטולי פראבנים, אבל לא נטולי מרכיבים מזיקים אחרים. כולל אוקסיבנזן. פשוט להתרחק מהם ולא להתפתות. 
• המוצרים לתינוקות מכל החברות הם מינראלים ונטולי בישום. כולם יהיו מצוינים לגוף. לפנים כנראה פחות, כי הם כבדים יחסית.

---

לסיכום  עדיף קרם הגנה במוצר נפרד, הגנה מינראלית או מעורבת, SPF30 ומעלה, ללא אוקסיבנזן.

---

השימוש

כמות – כמה קרם צריך?

ההגנה המצוינת על מוצר, למשל SPF50, נמדדה בעובי שכבה של 2 מ"ג לסמ"ר. זו הכמות הנדרשת להגנה אפקטיבית. לגודל פנים ממוצע הכמות הנדרשת לכיסוי הפנים והצוואר היא כחצי כפית רבע כפית לפנים ועוד רבע כפית לצואר. אם משתמשים בשכבה שהיא דקה יותר, אז ההגנה פחותה.

אפשר גם להשתמש בשיטת 2 האצבעות: שתיים לפנים ועוד 2 לצואר. שימו לב שמדובר בפסים עבים מאד, אם השפופרת שלך מוציאה פסים דקיקים, אז להכין פס נוסף ואפילו 2.

זו הסיבה שכמות ההגנה במוצרים כמו מייקאפ,  פודרה או קרם לחות אינה מספיקה כי שימוש סטנדרטי הוא בשכבה דקה מידי. כמו כן,  במוצרים הללו לא בהכרח יש הגנה רחבת טווח uva+uvb

בתמונה מתוך hotandflashy.Com אפשר לראות השוואה בין כמות המייקאפ הממוצעת לבין הכמות שצריך להגנה מהשמש.

מתי למרוח

יש להימרח מריחה ראשונה 15 דקות לפני היציאה לשמש. הזמן הזה נדרש כדי שקרם ההגנה ייצור שכבה אחידה על העור.
את הכמות הנדרשת מומלץ לחלק ל-2 חלקים למרוח שכבה אחת ומעליה עוד אחת ברציפות כדי ליצור שכבה נדיבה ואחידה של מקדם הגנה שתכסה את כל חלקי העור החשופים לשמש.

תדירות

יש להימרח כל שעתיים ומומלץ במקרים של הזעה כניסה למים ו/או ניגוב העור במגבת להימרח שוב.מומלץ להימנע מחשיפת תינוקות לשמש.יש להימנע מאחסון קרם הגנה במקום סגור עם טמפרטורה קיצונית, לדוגמה ברכב.

איך משלבים אותו בשגרת הטיפוח?

שלב אחרון, אחרי סרומים וקרמים, לפני איפור.אם אין פנאי לשגרת טיפוח שלמה, להסתפק רק בקרם הגנה. לא לוותר עליו.

האם תרסיס ספריי, מייקאפ עם SPF או אבקה עם SPF מספיקים?

התשובה היא לא, כיוון שעובי השכבה אינו מספיק למיצוי הפוטנציאל.
מייקאפ או BB עם SPF – השכבה שמורחים היא דקה מידי, ולא נותנת הגנה אמיתית מהשמש. מייקאפ עם SPF50 יתן למעשה SPF12 בערך, וזה לחלוטין לא מספיק ולא מהווה הגנה.

האם אבקה מספיקה להגנה? עוד פחות מהמייקאפ. SPF50 בפודרה נותן בערך SPF5.5. זה כלום

האם תרסיס (ספריי) מספיק להגנה? שוב, גם פה הבעיה היא הכמות, שיוצרת שכבה דקה מידי. כ- 9 לחיצות על התרסיס נותנות כמות מספיקה. רוב האנשים מסתפקים באחת…

איך מחדשים מעל איפור?

אם נמצאים הרבה שעות במקום שבו יש הרבה שמש (ים, טיול) אז כדאי למרוח קרם כמו שצריך, גם אם האיפור יהרס. כדאי להעדיף את הבריאות על פני היופי, שנזל עם הזיעה ומה שותר ממילא מוסתר במשקפי שמש וכובע.

כשמחדשים, רצוי להשתמש באותו מוצר או בדומה לו. לפי מחקרים אחרונים, שילוב שני מוצרים שאחד מהם מינראלי (לא מצופה) והשני כימי או מעורב, לא מומלץ, כי עלולה להיות פגיעה ברמת ההגנה וביציבות מרכיבי ההגנה.

---

המלצות – קרמים לפנים, לתינוקות וילדים, לספורט ולגוף, יש פה: קרמים מומלצים להגנה משמש

---

מקורות

1. THE U.S. FEDERAL REGISTER, SUNSCREEN DRUG PRODUCTS FOR OVER-THE-COUNTER HUMAN USE, A PROPOSED RULE BY THE U.S. FDA, 2019 (OPEN …)
2. CURRENT CHALLENGES IN PHOTOPROTECTION, (2017)  (OPEN …)
3. THE AMERICAN CANCER SOCIETY, KEY STATISTICS FOR MELANOMA SKIN CANCER  (OPEN …)
4. OXIDATIVE STRESS-INDUCED PROTEIN DAMAGE INHIBITS DNA REPAIR AND DETERMINES MUTATION RISK AND THERAPEUTIC EFFICACY.  (OPEN …)
5. Oxidative stress induced by UVA photoactivation of the tryptophan UVB photoproduct 6-formylindolo[3,2-b]carbazole (FICZ) inhibits nucleotide excision repair in human cells , 2017  . (OPEN …)
6. EFFECT OF SUNSCREEN APPLICATION UNDER MAXIMAL USE CONDITIONS ON PLASMA CONCENTRATION OF SUNSCREEN ACTIVE INGREDIENTS: A RANDOMIZED CLINICAL TRIAL.  (OPEN …)
7. CONCENTRATIONS OF THE SUNSCREEN AGENT BENZOPHENONE-3 IN RESIDENTS OF THE UNITED STATES: NATIONAL HEALTH AND NUTRITION EXAMINATION SURVEY 2003—2004 (OPEN …)
8. . (2008), DEVELOPMENTAL TOXICITY OF UV FILTERS AND ENVIRONMENTAL EXPOSURE: A REVIEW.: (OPEN …)
9. Photostability evaluation of five UV-filters, trans-resveratrol and beta-carotene in sunscreens, 2015 (OPEN…)
10. Metal oxide sunscreens protect skin by absorption, not by reflection or scattering, 2015 (OPEN…)
11. RECENT ADVANCES ON ENDOCRINE DISRUPTING EFFECTS OF UV FILTERS.  2016 (OPEN …)
12. DIRECT ACTION OF ENDOCRINE DISRUPTING CHEMICALS ON HUMAN SPERM.  (OPEN …)
13. SERUM TESTOSTERONE CONCENTRATIONS AND URINARY BISPHENOL A, BENZOPHENONE-3, TRICLOSAN, AND PARABEN LEVELS IN MALE AND FEMALE CHILDREN AND ADOLESCENTS:   2016 (OPEN …)
14. . 2012. ALTERED UV ABSORBANCE AND CYTOTOXICITY OF CHLORINATED SUNSCREEN AGENTS.  (OPEN …)
15. (2016). TRANSFORMATION OF AVOBENZONE IN CONDITIONS OF AQUATIC CHLORINATION AND UV-IRRADIATION.  (OPEN …)
16.  (2016) TOXICOPATHOLOGICAL EFFECTS OF THE SUNSCREEN UV FILTER, OXYBENZONE (BENZOPHENONE-3), ON CORAL PLANULAE AND CULTURED PRIMARY CELLS AND ITS ENVIRONMENTAL CONTAMINATION IN HAWAII AND THE U.S. VIRGIN ISLAND (OPEN …)
17. LITERATURE REVIEW ON THE SAFETY OF TITANIUM DIOXIDE AND ZINC OXIDE NANOPARTICLES IN SUNSCREENS. UPDATED 11 JANUARY 2017. (OPEN …)
18.  (2012), SUNSCREENS: ARE THEY BENEFICIAL FOR HEALTH? AN OVERVIEW OF ENDOCRINE DISRUPTING PROPERTIES OF UV‐FILTERS. (OPEN …) 
19.  (2018). DETERMINATION OF UV FILTERS IN HUMAN BREAST MILK USING TURBULENT FLOW CHROMATOGRAPHY AND BABIES' DAILY INTAKE ESTIMATION.  (OPEN …)
20. AQUATIC FATE OF SUNSCREEN AGENTS OCTYL-4-METHOXYCINNAMATE AND OCTYL-4-DIMETHYLAMINOBENZOATE IN MODEL SWIMMING POOLS AND THE MUTAGENIC ASSAYS OF THEIR CHLORINATION BYPRODUCTS. (OPEN …)
21.  EWG -THE TROUBLE WITH INGREDIENTS IN SUNSCREENS (OPEN …)
22. HO TY. SUNSCREENS: IS LOOKING AT SUN PROTECTION FACTOR ENOUGH. HONG KONG DERMATOL. & VENEREOL. BULL., 2001; 9 (3): 107. 2001;111.
23. MARROT L, BELAIDI JP, LEJEUNE F, ET AL. PHOTOSTABILITY OF SUNSCREEN PRODUCTS INFLUENCES THE EFFICIENCY OF PROTECTION WITH REGARD TO UV‐INDUCED GENOTOXIC OR PHOTOAGEING‐RELATED ENDPOINTS. BRITISH JOURNAL OF DERMATOLOGY. 2004 DEC 1;151(6):1234–44.
24. HUMAN SAFETY REVIEW OF “NANO” TITANIUM DIOXIDE AND ZINC OXIDE,  PHOTOCHEMICAL & PHOTOBIOLOGICAL SCIENCES, ISSUE 4, 2010, (OPEN…)
25. PASSERON T, THE KEY QUESTION OF IRRADIANCE WHEN IT COMES TO THE EFFECTS OF VISIBLE LIGHT IN THE SKIN (OPEN ACCESS), J DERMATOL SCI 2019, 93, 69-70. DOI: (OPEN…)
26. DUTEIL L ET AL., SHORT-TERM EXPOSURE TO BLUE LIGHT EMITTED BY ELECTRONIC DEVICES DOES NOT WORSEN MELASMA, J AM ACAD DERMATOL 2020, 83, 913-914. DOI: (OPEN…)
27. Zinc oxide-induced changes to sunscreen ingredient efficacy and toxicity under UV irradiation,Photochem Photobiol Sci, 2021 : (OPEN…)
28. ISO 24442:2022 Cosmetics — Sun protection test methods — In vivo determination of sunscreen UVA protection
29. ISO 24443:2021 Cosmetics — Determination of sunscreen UVA photoprotection in vitro
30. תקנות האיחוד האירופי למוצרי הגנה משמש
    COMMISSION RECOMMENDATION of 22 September 2006 on the efficacy of sunscreen products and
    the claims made relating thereto (notified under document number C(2006) 4089) (Text with EEA relevance) (2006/647/EC)
31. נוהל רישוי למוצרים להגנה מפני קרינת השמש, משרד הבריאות, 2014
32. Wong M. Is Your Sunscreen Killing Coral Reefs? The Science. Lab Muffin Beauty Science, 2018
33. What’s New in Photoprotection: A Review of New Concepts and Controversies, 2019
34. Sunscreens: A comprehensive review with the application of nanotechnology, 2023
35. Synergistic effects of long‐wavelength ultraviolet A1 and visible light on pigmentation and erythema
36. Insufficient Sun Exposure Has Become a Real Public Health Problem

---