האם לפסול מוצר קוסמטי רק על סמך רשימת הרכיבים?

רשימת הרכיבים Ingredients list (INCI) שעל גב המוצר נראית כמו בליל של מילים לטיניות שנראות לרובנו כמו סינית למתקדמים.

בפוסט הזה הסברתי איך לקרוא רשימת רכיבים.

הסברתי מה היא הרשימה הזו, מה ניתן ללמוד ממנה, השוני בין מדינות שונות וסוגי החומרים ברשימה.

אבל האם זה נכון לאשר או לפסול מוצר קוסמטי אך ורק לפי מה שמופיע ברשימה הזו? האם אפשר לנתח איכות של מוצר בלי להתנסות בו רק על סמך הרשימה?

התשובה הקצרה היא: לא.
והתשובה הארוכה? הנה היא


מה אומרים לנו רכיבי ה-INCI – ומה הם לא אומרים?

לקרוא רשימת הרכיבים זה כמו לקרוא את רשימת המצרכים במתכון לעוגה, בלי כמויות ובלי הוראות הכנה. זה אמנם נותן כיוון, אבל לא אומר איך המנה תרגיש בפה… או במקרה שלנו – על העור 😉 האם המרקם נעים? או מרגיש כמו מרק חם באוגוסט? את זה לא נדע רק מה-INCI.

Words representing various cosmetic ingredients arranged in a visually appealing layout, highlighting terms like 'Water', 'Glycerin', and 'Fragrance'.

✅ מה כן אפשר ללמוד מרשימת הרכיבים:

  • אילו חומרים יש בפורמולה – כל הרכיבים במוצר מופיעים בשמות בינלאומיים אחידים.
  • הכמות היחסית של הרכיבים – הרכיבים מסודרים לפי סדר יורד של ריכוז, למעט רכיבים שהריכוז שלהם מתחת ל-1%, שאותם מותר לציין בכל סדר.
  • האם המוצר מבוסס מים או שמן – אם הרכיב הראשון הוא Water (או Aqua), זה מוצר על בסיס מימי. אם מדובר בשמן, כמו Caprylic/Capric Triglyceride או Helianthus Annuus Seed Oil, אז הוא על בסיס שומני.
  • סוג המוצר לפי הרכבו – פורמולה עם הרבה דטרגנטים זה כנראה סבון/ניקוי, עם הרבה שומנים – אולי שמן עיסוי, עם הרבה מים, אמולגטורים וחומר פעיל – אולי סרום.
  • האם קיימים בו רכיבים פעילים – אפשר לזהות חומצות (כמו Glycolic Acid), ויטמינים (כמו Niacinamide, Retinol), אנטי אוקסידנטים (כמו Tocopherol), רכיבי הרגעה (כמו Allantoin), מסנני קרינה, ועוד.
  • זיהוי של רכיבים בעייתיים או מותאמים אישית – כמו:
    • רכיבים שעלולים לגרום לגירוי או אקנה (למשל Isopropyl Myristate)
    • בישום (Fragrance / Parfum)
    • שמנים אתריים (Lavandula, Mentha, Citrus)
    • רכיבים אלרגניים מחויבי סימון (כמו Limonene, Linalool)
  • האם המוצר מכיל רכיבים טבעיים / סינתטיים / מן החי – למי שזה חשוב: ניתן לזהות דונג דבורים (Beeswax), לנולין, קארמין, שמנים אתרים, או רכיבים סינתטיים מובהקים.
  • לעיתים – להבין קצת על צורת שחרור החומר הפעיל – לדוגמה, רכיבים כמו Lecithin או Polysorbate 20 עשויים לרמוז על קפסולציה או מערכת שחרור מסוימת.
  • רמזים לסוג המוצר – לפי סוג הרכיבים (דטרגנטים, אמולגטורים, שומנים וכו') אפשר לשער אם מדובר בסבון, סרום, קרם או שמן טיפולי.

❌ מה רשימת הרכיבים לא מספרת לנו – ודווקא חשוב לדעת?

  • ריכוזים מדויקים של כל רכיב – פרט אולי למים (הרכיב הראשון), אין לדעת אם רכיב מסוים מופיע ב-5% או ב-0.5%.
  • רכיבים בתחתית הרשימה שעושים את כל ההבדל
    חומרים כמו רטינול, ויטמין C, פפטידים, פרוביוטיקה – פועלים גם בריכוזים קטנים, אבל מהותיים – ולא תמיד מקבלים את הכבוד שמגיע להם לפי המיקום.
  • ה-pH של הפורמולה (חשוב מאוד כשמדובר בחומצות או חומרים פעילים שיעילים ב PH מסויים)
  • טכנולוגיית שחרור – האם הרכיב מיוצב בנגזרת? מקופסל? ננו-אמולסיה? ליפוזומים? שחרור מושהה?
  • איזון פורמולרי – האם יש רכיבים שמרסנים תופעות לוואי של אחרים? האם יש רכיבים שמעצימים פעילות של רכיבים אחרים?
  • מרקם, תחושה וספיגה – יכול להיות שיהיו רמזים למרקם (קליל או עשיר) אבל חייבים להרגיש אותו בפועל.
  • איכות הרכיבים הפעילים – שני מוצרים יכולים להכיל אותו רכיב פעיל בדיוק, אך באיכות שונה לגמרי – תלוי ספק, טוהר, תהליך ייצור.
  • קומפלקס טכנולוגיים/פטנטיים – פורמולה טכנולוגית מורכבת שנבדקה ליעילות מיוחדת, אבל ברשימת הרכיבים נראה כל רכיב בנפרד ולא נדע להעריך מה יש לנו פה.

דוגמאות לרכיבים שעשויים לפסול מוצר

אלכוהול (Alcohol Denat)

עקב הפחדה ברשת הוא נחשב לאויב ציבור מספר 1, ובצדק מסוים – כשהוא מופיע בריכוז גבוה (אחד מ-3 הרכיבים הראשונים) במוצרים נוזליים נטולי רכיבים מאזנים, הוא עלול לייבש או לגרות.
אבל כשזה נאמר בלי הסתייגות על המינון ושאר הפורמולה – זה הופך להפחדה, וחבל. זה לא שחור ולבן! הרי במינון נמוך, ובקרם עם תוספת של רכיבים מרגיעים (כמו פנתנול, אלוורה או חומצה היאלורונית), האלכוהול לא מזיק. להיפך! הוא מתפקד כמשמר ומונע התפתחות עובשים ובקטריות, ועל העור שלנו הוא יכול לעזור למרכיבים פעילים לחדור טוב יותר, ואז להתנדף מהר ולהשאיר את העור חלק ונקי משומן מיותר.

מכאן: עצם קיומו במוצר לא אמור לגרום לפסילה אוטומטית! ישנם תכשירים מצוינים עם Alcohol Denat – שאפילו מתאימים לעור רגיש

רכיבים "אדומים" ולא בריאים שעצם הופעתם במוצר פוסלת אותו

למשל פורמלהיד או פורמלין Formaldehyde שאסור לשימוש במערב

או מולקולות אחרות שמשחררות פומלהיד כמו DMDM Hydantoin, Imidazolidinyl Urea, Quaternium-15 – המכונות formaldehyde-releasing preservatives. רובם מוגבל מאד באירופה. אם מדובר במוצרי שיער שנספגים בקרקפת ועלולים להגיע לטמפרטורה גבוה – פסול במיוחד.

רכיבים שעלולים לסכן קהל יעד מסויים

  • רטינואידים – אם מדובר באשה הרה ,
  • רכיבי ננו או אוקסיבנזון אם מדובר בתינוקות,

רכיבים הגורמים לרגישות

  • שמנים אתריים מסוימים (כמו מנטה, קינמון, לבנדר)
  • Sodium Lauryl Sulfate (SLS) מייבש ומערער את מחסום העור. נפוץ בסבונים לא איכותיים

רכיבים החשודים כמשבשים הורמונליים

חשוב להבין שהחשד לפעילות הורמונלית נובע ממחקרים מעבדתיים או מחקרי חיות, אך לא תמיד הוכח כבעל משמעות קלינית בבני אדם בריכוזים הקוסמטיים הרלוונטיים. באירופה יש הגבלות כדי להשאר על הצד הבטוח. בכל שנה יש דיון מחדש בנתונים .
בעיקרון בטוח לחלוטין להשתמש במוצרי קוסמטיקה אירופאים, הרשימה כאן היא לטובת מי שיש לה רגישות יתר מסיבות רפואיות אישיות. האחרות יכולות להתעלם מרשימה זו.

  • Ethylhexyl Methoxycinnamate (Octinoxate) – מסנן קרינה. מוגבל באירופה עד 10%
  • Benzophenone-3 (Oxybenzone) – מסנן קרינה. מוגבל באירופה עד 6% ויש לציין על האריזה את עצם קיומו
  • BHT (Butylated Hydroxytoluene) – נוגד חמצון סינתטי.
  • Cyclopentasiloxane (D5) – סיליקון מסויים באירופה הוגבל לשימוש במוצרים הנשטפים בלבד, אך לא נאסר לחלוטין.
  • פרבנים מסוימים – (Isopropylparaben, Isobutylparaben, Phenylparaben, Benzylparaben Pentylparaben) כבר נאסרו באירופה.
    אחרים (Butylparaben ו-Propylparaben) מותר לשימוש באירופה אך בריכוזים נמוכים בלבד.
    הפרבנים האחרים (Methylparaben Ethylparaben) תקינים במינונים המאושרים ונחשבים לבעלי פרופיל בטיחותי גבוה יחסית.

רכיבים הפוסלים מוצר מסיבות אידיאולוגיות

  • רכיבים מן החי – עבור טבעונים. למשל לנולין, Beeswax ו Carmine, ריר חלזונות
  • רכיבים שעשויים מחלקי בעלי חיים – עבור המתנגדים לניצול או הרג בעלי חיים. לדוגמה ריסי מינק, קיני ציפורים, שמן סוסים.
  • רכיבים שהפקתם כרוכה בניצול אוכלוסיות – כמו Mica – במקרים שאין ודאות שמופק ממכרות נטולי עבודת ילדים
  • רכיבים שמזיקים לסביבה או מתפרקים לאט מאוד – כמו חלקיקי פלסטיק או אוקסיבנזון
  • סיבות דתיות. כשר, חלאל.

אישה עם שיער בלונדיני מביעה פחד או בהלה, עם ידיה פרושות בצורות נדהמות ובעקבותיה פנים מלאות הבעת תדהמה.

ומה עם אתרי דירוג רכיבים?

הרבה צרכניות סומכות על אתרי דירוג רכיבים ואפליקציות כמו:
EWG (מאגר Skin Deep), Clearya, Think Dirty, Yuka ועוד.
בהם הרכיבים מקבלים ציון 1-10 או "רמזור" – ירוק = בטוח, אדום = רעיל.
קל להשתמש בהם – אבל חשוב לדעת שהמידע שם לא תמיד מדויק:

  • ❌אין שקיפות מדעית מלאה.
  • ❌אין הערכה של טוקסיקולוגים מקצועיים לפי נתונים קליניים אמיתיים. הדירוגים מבוססים בעיקר על אלגוריתמים אוטומטיים ופילטרים שמזהים רכיבים לפי מאגרי מידע אחרים– ולא על ניתוח של טוקסיקולוג מוסמך לכל פורמולציה או מוצר.
  • אין התייחסות למינון, צורת שימוש, חדירות עורית או אינטראקציות בין רכיבים בפורמולה.

למשל, חומרים שבכמות גדולה עלולים להזיק – יכולים להיות בטוחים לגמרי כשמשתמשים בהם נכון.
לדוגמה, אפילו מים, שהם הבסיס לחיים, יכולים להיות מסוכנים אם שותים מהם כמות קיצונית בפרק זמן קצר (תופעה מוכרת בשם "הרעלת מים"). כל חומר יכול להיות רעיל – השאלה היא כמה ואיך משתמשים בו.

בנוסף, אתרים כמו EWG נוטים "לשפוט" רכיבים לפי המוניטין או השם הכימי שלהם, ולא תמיד לפי נתונים עדכניים ממחקרים קליניים.
הם עושים דמוניזציה למרכיבים בטוחים לחלוטין , כמו חומצה סליצילית או פרבנים (מהסוגים המאושרים במינון התקני), שמקבלים דירוג מפחיד ללא ביסוס מדעי.


לסיכום:

רשימת הרכיבים היא כלי חשוב – אבל לא חזות הכול. זה כמו לקרוא רשימת מצרכים במתכון לעוגה בלי כמויות ובלי הוראות הכנה. היא יכולה לרמוז, לתת כיוון, לעזור לנו לזהות חומרים פעילים או כאלה שאנחנו רוצות להימנע מהם. אבל בשביל להבין באמת אם מוצר יתאים לעור שלנו, נצטרך להתייחס גם למרקם, לחוויה, לנתונים קליניים (אם יש), ולפעמים גם פשוט – לנסות.

קראי, הביני, חשבי –
אבל אל תפסלי מוצר על אוטומט כי מישהו אמר ש"רכיב X זה רעל".

אם את לא רגישה לרכיב מסוים ואין בו משהו שנראה לך בעייתי באופן אישי פרטי שלך – תני לו הזדמנות ובדקי בעצמך איך הוא מרגיש על העור.
📌 ואם את לא בטוחה – תמיד אפשר להתייעץ עם מישהי שאצלה אין שחור ולבן, וטיפוח זו המומחיות שלה (רמז רמז 😉).


פוסטים רלוונטיים

אושיות רשת שאפשר ללמוד מהם איך לסנן מידע מהרשת

כולם מתווכי מדע ברשת. (הרשימה תתעדכן בהמשך)

  • ד"ר יוחאי רביב – "תקראו למרדים" , רופא מרדים שמנפץ שטויות ברשת אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב
  • ד"ר בן משה – בשפה הכי פשוטה benmoshemedicine, – סטאז'ר לרפואה, "שומר הסף של האמת" שמנפץ שטויות ברשת אינסטגרם |
  • ג'ן נובאקוביץ' , The Eco Well, מדענית קוסמטיקה (דוקטורנטית) אינסטגרם | בלוג
  • Mo skin lab הטוקסיקולוג והמומחה לבטיחות רכיבי קוסמטיקה PharmD. Mohammed kanadil – אינסטגרם | יוטיוב

* למי שתוהה היכן נעלמה מישל לאב מאפין – עקב התמיכה שלה בארגון טרור והלעג למשפחת ביבס, הסרתי עוקב, ואינני יכולה להתייחס ברצינות יותר ליכולתה לקרוא עובדות ולנתח אותן כראוי.



לגלות עוד מהאתר נושמת טיפוח

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

לגלות עוד מהאתר נושמת טיפוח

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא