על הגזמות, הטעיות ושקרים
בעולם השיווק והפרסום, ישנן טכניקות רבות שנעשה בהן שימוש כדי לשכנע את הלקוחות לקנות מוצרים מסויימים. האמת היא שלא תמיד המידע שאנו מקבלים מהם הוא מדויק. האם ידעת שלא תמיד יש קשר ישיר בין התיאור השיווקי של מוצרי טיפוח לבין מה שהם מכילים בפועל?
בתיאור השיווקי מובטח שהקרם יישר קמטים, יעלים כתמים, יטפל באקנה, יעשה כביסה וכלים… אבל האם זה באמת יקרה?
אני כאן אחשוף מספר שיטות שיווק ראשיות שמטרתן להטעות את הצרכנים.
שיטות הטעיית צרכנים
1. הכי נפוץ – רכיב למטרת שיווק
“רכיב למטרת שיווק” הוא רכיב מסויים שכל השיווק נשען עליו, אך הוא נמצא במוצר במינון שהוא מתחת לפוטנציאל היעילות שלו. נשמע מכוער, נכון? אז אל תתני להם לעבוד עליך!
לדוגמה: מוצר נמכר כ"סרום ויטמין C" התיאור השיווקי הוא מפתה, אך האמת? בו יש נגזרת לא יעילה במינון אפסי וזניח. הנגזרת הזו נמצאת ברשימת הרכיבים רק כדי שיוכלו לאמר שהמוצר מכיל ויטמין סי.
עוד דוגמה נפוצה: "קרם הבהרה". התיאור השיווקי מבטיח הסרת פיגמנטציה ומחיקת כתמים, אך בפועל? הוא מכיל מינון זניח ביותר של רכיב הבהרה לא יעיל במיוחד.
2. חסר הרכיב היעיל, יש רכיבים זניחים
המוצר מתימר לטפל בבעיה מסוימת, אבל לא מכיל את הרכיבים העיקריים שידוע מחקרית שהם היעילים לטיפול בבעיה זו. לדוגמה, “קרם נגד קמטים” – פרט לרטינואידים, ובמידה מזערית גם פפטידים מסוימים, אין רכיבים שאפשר להגדיר אותם כמטפלים יעילים בקמטים. לכן, אם הקרם שלך לא מכיל רטינואיד, או שמכיל נגזרת חלושה במינון מזערי, אז הוא לא יטפל בקמטים.
3. הצמדת תכונות שלא קיימות
בשיטה זו בוחרים רכיב שהוא טוב בעיקרו, אבל מצמידים לו תכונות שאין לו.
למשל: “קרם ויטמין C נגד קמטים” – אמנם יש לויטמין סי המון תכונות טובות, אבל לקמטים הוא לא יזיז.
4. הגזמה פראית
בשיטה זו משתמשים ברכיב נחמד שהוא לא יעיל במיוחד, ומצמידים לו תכונות מוגזמות.
למשל “קרם הבהרה” – שיש בו רכיב מדכא מלנין אחד ולא מהיעילים ביותר למטרה זו. לדוגמה הרכיב ניאצינמייד: רכיב מצוין ורב פעלים, והוא גם מדכא מלנין חלש, אבל לפיגמנטציה הוא שולי יחסית. קרם שמכיל רק ניאצינמיד הוא לא באמת “קרם הבהרה”.
5. הפחדה
טרנד ה“ללא” וה “נקי“ – הרשימה פה ארוכה. אני אתן דוגמאות :
ללא פראבאנים (אלו המותרים בקוסמטיקה מזיקים פחות ממשמרים אחרים),
ללא סיליקונים מה רע בהם?),
ללא נפט (מי מכניס נפט לקוסמטיקה?)
ללא חומרי שימור” (גרוע מאד, זה יתקלקל…)
ושיא השיאים: “ללא כימיקלים” (אין דבר כזה).
כשאני רואה רשימת “ללא” מהסוג המופרך, אז מיד ערך המותג יורד בעיני.
6. שקרים
כן, פשוט שקר.
בתיאור השיווקי כתוב “ללא X” אבל בפועל כן מכיל X,
או שכתוב “מכיל X” אבל אין רכיב כזה ברשימת הרכיבים.
כמו כן, שקר נפוץ למותג שרוצה למכור קרם הגנה מינראלי: “רק קרם הגנה מינראלי בריא”, “רק מינראלי מגן מכל הטווח”.
כל הנ”ל הם הטעיית הציבור באופן בוטה ולא חוקי, אבל אף אחד לא מדווח
7. לכלוך על המתחרים
נפוץ מאד לדוגמה במותגים טבעיים למיניהם, שמספרים על זוועות עולם שקיימות רק במוצרים לא טבעיים. דברים שלא היו ולא נבראו.
למשל: “הקרם שלנו הוא ללא רכיבים מסרטנים הקיימים בקרמים להגנה אחרים שאינם מינרליים“.
8. שיווק לקבוצת גיל
תעלול שיווקי מטעה: פונים לקבוצת גיל, הקונה רואה פניה כזו כמתאימה לה.
בפועל, התאמה לפי גיל היא חסרת ביסוס מעשי לחלוטין.
מוצרי טיפוח אמורים להתאים לסוג העור: יבש, שמן וכו’ וגם לבעיות שרוצים לפתור.
למשל: הסדרה לבנות 40-30 לא בהכרח תתאים לסוג העור שלך, גם אם במקרה את בשכבת הגיל הזו.
הצהרות שיווקיות על תמרוקים ומשמעויותיהן
- פותח על ידי רופאים – עשוי לאמר שהיה איזשהו רופא (לא בהכרח רופא עור) שזרק רעיון לפיתוח מוצר.
- רופאי העור ממליצים – אומר שהיו 2-3 רופאים ומעלה שקיבלו את המוצר ואמרו שהוא בסדר
- רכיב פטנט – לחברה שפיתחה את הרכיב (לרוב לא החברה המייצרת אלא ספק כלשהו) יש בלעדיות על הנוסחה המדויקת של קבוצת רכיבים בתוך המוצר. לרוב גם יש לקבוצת הרכיבים הזו שם מוגן בזכויות יוצרים. הספק גם עשו מחקר מטעמו על תת-הפורמולה הזו.
- נקי, FREE, CLEAN – רשימות ירוקות בשיטת ההפחדה, ראו לעיל.
המוצר לא מכיל רשימה שהיצרן הגדיר (למשל, פראבנים, סיליקונים, שמן מינראלי, פוספטים) בלי להתיחס לרכיבים אחרים שיכולים להזיק, למשל אוקסיבנזון או רכיבים קומדוגניים, ובלי לציין מה הנזק האמיתי עם קיים בכלל, מהרכיבים שהוזכרו. - לא מנוסה על בעלי חיים – הצהרת היצרן. לא מכיל התיחסות לחברת אם. לפעמים באותיות הקטנות כתוב" פרט למדינות שבהן זה נדרש על פי חוק" מה שאומר שהמוצר נמכר בסין ושם הוא מנוסה על בעלי חיים. מסקנה: לא לסמוך על הצהרת יצרן. יש לבדוק ברשימות מוסמכות.
- בדיקות המחייבות אישור משרד הבריאות. ניסויים בתמרוקים במדינת ישראל נעשים על בני אדם בלבד ובאישור ועדת הלסינקי, חלק מהטסטים הנבדקים מפורטים להלן:
- נבדק דרמטולוגית – עבר בדיקה האם חומר מסוים עלול לגרום לגירוי ראשוני באנשים בעלי עור רגיל ובריא.
- נבדק אופטלמולוגית – עבר בדיקה שהתכשיר אינו גורם רגישות לעיניים.
- היפואלרגני – עבר בדיקה האם בכוחו של חומר הגלם או התמרוק לגרום התפתחות אלרגיה באנשים בעלי עור רגיל.
- לעור רגיש – עבר בדיקה האם בכוחו של חומר גלם או תמרוק לגרום גירוי ראשוני, באנשים בעלי עור רגיש.
- נון-קומדוגני – עבר בדיקה שלא נצפתה עלייה במספר הקומודונים לאחר השימוש בתמרוק הנבדק.
- תמרוקים המיועדים לילדים עד גיל שלוש – בהתאם לנוהל הנוהג במשרד הבריאות, תמרוקים אלו מחוייבים בנוסף לרגולציה הרגילה גם לצרף דו"ח הערכת בטיחות והתייחסות לעניין התאמת האיכות המיקרוביאלית לייעוד התמרוק ואופן השימוש בו;
אז איך יודעים למצוא מוצר שיעבוד?
מחפשים מוצרים שיכילו רכיבים פעילים, הידועים כיעילים למטרה שלנו, ושיהיו במינון סביר.
למשל, אם מחפשים קרם הבהרה, הוא צריך להכיל מדכאי מלנין יעילים יחסית.
אם מדובר בקרם נגד קמטים, הוא צריך להכיל רטינואידים יעילים.
איך נשער מה המינון?
לפי מיקום הרכיב ברשימה. ראו פוסט איך לקרוא רשימת מרכיבים
זה לא אומר שהרכיב חייב להיות אחד הראשונים כי ישנם רכיבים שיעילים גם במינון נמוך.
לגלות עוד מהאתר נושמת טיפוח
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
